Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 קְרָא־נָא הֲיֵשׁ עֹונֶךָּ וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה	1 Voca ergo, si est qui tibi re spondeat! Ad quem sanctorum converteris?
2 כִּי־לֶאֱוִיל יַהֲרָג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה	2 Vere stultum interficit iracundia, et fatuum occidit invidia.
3 אֲ‍נִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקֹּוב נָוֵהוּ פִתְאֹם	3 Ego vidi stultum firma radice et maledixi sedi eius statim.
4 יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל	4 Longe fient filii eius a salute et conterentur in porta, et non erit qui eruat.
5 אֲשֶׁר קְצִירֹו ׀ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל־מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם	5 Cuius messem famelicus comedet, et ipsum rapiet armatus, et bibent sitientes divitias eius.
6 כִּי ׀ לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל	6 Quia non egreditur ex pulvere nequitia, et de humo non oritur dolor.
7 כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף	7 Sed homo generat laborem, et aves elevant volatum.
8 אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל־אֵל וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי	8 Quam ob rem ego deprecabor Dominum et ad Deum ponam eloquium meum,
9 עֹשֶׂה גְדֹלֹות וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאֹות עַד־אֵין מִסְפָּר	9 qui facit magna et inscrutabilia et mirabilia absque numero;
10 הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל־פְּנֵי חוּצֹות	10 qui dat pluviam super faciem terrae et irrigat aquis rura;
11 לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרֹום וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע	11 qui ponit humiles in sublime et maerentes erigit sospitate;
12 מֵפֵר מַחְשְׁבֹות עֲרוּמִים וְלֹא־תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה	12 qui dissipat cogitationes malignorum, ne possint implere manus eorum, quod coeperant;
13 לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה	13 qui apprehendit sapientes in astutia eorum et consilium pravorum dissipat.
14 יֹומָם יְפַגְּשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם	14 Per diem incurrent tenebras et, quasi in nocte, sic palpabunt in meridie.
15 וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיֹון	15 Porro salvum faciet egenum a gladio oris eorum et de manu violenti pauperem;
16 וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ	16 et erit egeno spes, iniquitas autem contrahet os suum.
17 הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנֹושׁ יֹוכִחֶנּוּ אֱלֹוהַּ וּמוּסַר דַּי אַל־תִּמְאָס	17 Beatus homo, qui corripitur a Deo; increpationem ergo Omnipotentis ne reprobes.
18 כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ [וְיָדֹו כ] (וְיָדָיו ק) תִּרְפֶּינָה	18 Quia ipse vulnerat et medetur, percutit, et manus eius sanabunt.
19 בְּשֵׁשׁ צָרֹות יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע ׀ לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע	19 In sex tribulationibus liberabit te, et in septem non tanget te malum.
20 בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב	20 In fame eruet te de morte et in bello de manu gladii.
21 בְּשֹׁוט לָשֹׁון תֵּחָבֵא וְלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבֹוא	21 A flagello linguae absconderis et non timebis vastationem, cum venerit.
22 לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָא	22 In vastitate et fame ridebis et bestias terrae non formidabis.
23 כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה־לָךְ	23 Sed cum lapidibus campi pactum tuum, et bestiae terrae pacificae erunt tibi.
24 וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלֹום אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא	24 Et scies quod pacem habeattabernaculum tuum, et visitans habitationem tuam non falleris.
25 וְיָדַעְתָּ כִּי־רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ	25 Scies quoque quoniam multiplex erit semen tuum, et progenies tua quasi herba terrae.
26 תָּבֹוא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר כַּעֲלֹות גָּדִישׁ בְּעִתֹּו	26 Ingredieris in abundantia sepulcrum, sicut infertur acervus tritici in tempore suo.
27 הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא מָעֶנָּה וְאַתָּה דַע־לָךְ׃ פ	27 Ecce hoc, ut investigavimus, ita est; oboedi illi et tu sapias tibi ”.