M'lakhim (מלכים) - 1 Re 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרֹון	1 This is what happened next: Naboth of Jezreel had a vineyard close by the palace of Ahab king ofSamaria,
2 וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל־נָבֹות ׀ לֵאמֹר ׀ תְּנָה־לִּי אֶת־כַּרְמְךָ וִיהִי־לִי לְגַן־יָרָק כִּי הוּא קָרֹוב אֵצֶל בֵּיתִי וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טֹוב מִמֶּנּוּ אִם טֹוב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה־לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה	2 and Ahab said to Naboth, 'Give me your vineyard to be my vegetable garden, since it adjoins mypalace; I will give you a better vineyard for it or, if you prefer, I wil give you its value in money.'
3 וַיֹּאמֶר נָבֹות אֶל־אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת־נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ	3 Naboth, however, said to Ahab, 'Yahweh forbid that I should give you my ancestral heritage!'
4 וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל־בֵּיתֹו סַר וְזָעֵף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי וַיֹּאמֶר לֹא־אֶתֵּן לְךָ אֶת־נַחֲלַת אֲבֹותָי וַיִּשְׁכַּב עַל־מִטָּתֹו וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו וְלֹא־אָכַל לָחֶם	4 Ahab went home gloomy and out of temper at the words of Naboth of Jezreel, 'I wil not give you myheritage from my ancestors.' He lay down on his bed and turned his face away and refused to eat.
5 וַתָּבֹא אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתֹּו וַתְּדַבֵּר אֵלָיו מַה־זֶּה רוּחֲךָ סָרָה וְאֵינְךָ אֹכֵל לָחֶם	5 His wife Jezebel came to him. 'Why are you so dispirited,' she said, 'that you refuse to eat?'
6 וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ כִּי־אֲדַבֵּר אֶל־נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי וָאֹמַר לֹו תְּנָה־לִּי אֶת־כַּרְמְךָ בְּכֶסֶף אֹו אִם־חָפֵץ אַתָּה אֶתְּנָה־לְךָ כֶרֶם תַּחְתָּיו וַיֹּאמֶר לֹא־אֶתֵּן לְךָ אֶת־כַּרְמִי	6 He said, 'I have been talking to Naboth of Jezreel. I said, "Give me your vineyard either for money or, ifyou prefer, for another vineyard in exchange." But he said, "I wil not give you my vineyard." '
7 וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתֹּו אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל־יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל־לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת־כֶּרֶם נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי	7 Then his wife Jezebel said, 'Some king of Israel you make! Get up, eat and take heart; I myself shalget you the vineyard of Naboth the Jezreelite.'
8 וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמֹו וַתִּשְׁלַח [הַסְפָרִים כ] (סְפָרִים ק) אֶל־הַזְקֵנִים וְאֶל־הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירֹו הַיֹּשְׁבִים אֶת־נָבֹות	8 So she wrote a letter in Ahab's name and sealed it with his seal, sending the letter to the elders and notables of the city where Naboth lived.
9 וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ־צֹום וְהֹושִׁיבוּ אֶת־נָבֹות בְּרֹאשׁ הָעָם	9 In the letter, she wrote, 'Proclaim a fast, and put Naboth in a prominent place among the people.
10 וְהֹושִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל נֶגְדֹּו וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וְהֹוצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ וְיָמֹת	10 There confront him with a couple of scoundrels who wil accuse him as follows, "You have cursedGod and the king." Then take him outside and stone him to death.'
11 וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירֹו הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירֹו כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם	11 The men of Naboth's city, the elders and notables living in his city, did what Jezebel ordered, as waswritten in the letter which she had sent him.
12 קָרְאוּ צֹום וְהֹשִׁיבוּ אֶת־נָבֹות בְּרֹאשׁ הָעָם	12 They proclaimed a fast and put Naboth in a prominent place among the people.
13 וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדֹּו וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת־נָבֹות נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר בֵּרַךְ נָבֹות אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת	13 The two scoundrels then came and confronted him, and the scoundrels then publicly accused Nabothas fol ows, 'Naboth has cursed God and the king.' He was then taken outside the city and stoned to death.
14 וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־אִיזֶבֶל לֵאמֹר סֻקַּל נָבֹות וַיָּמֹת	14 They then sent word to Jezebel, 'Naboth has been stoned to death.'
15 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי־סֻקַּל נָבֹות וַיָּמֹת וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל־אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת־כֶּרֶם ׀ נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת־לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבֹות חַי כִּי־מֵת	15 When Jezebel heard that Naboth had been stoned to death, she said to Ahab, 'Get up! Takepossession of the vineyard which Naboth of Jezreel refused to sel you, for Naboth is no longer alive, he is dead.'
16 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבֹות וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל־כֶּרֶם נָבֹות הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתֹּו׃ ס	16 When Ahab heard that Naboth was dead, he got up to go down to the vineyard of Naboth of Jezreeland take possession of it.
17 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר	17 Then the word of Yahweh came to Elijah the Tishbite,
18 קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרֹון הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבֹות אֲשֶׁר־יָרַד שָׁם לְרִשְׁתֹּו	18 'Up! Go down to meet Ahab king of Israel, in Samaria. You will find him in Naboth's vineyard; he hasgone down to take possession of it.
19 וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם־יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה בִּמְקֹום אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת־דַּם נָבֹות יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמְךָ גַּם־אָתָּה	19 You are to say this to him, "Yahweh says this: You have committed murder and now you usurp aswel . For this -- and Yahweh says this -- in the place where the dogs licked the blood of Naboth, the dogs will lickyour blood too." '
20 וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל־אֵלִיָּהוּ הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה	20 Ahab said to Elijah, 'So you have caught me, O my enemy!' Elijah answered, 'I have caught you! Foryour double dealing, and since you have done what is displeasing to Yahweh,
21 הִנְנִי [מֵבִי כ] (מֵבִיא ק) אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל	21 I shal now bring disaster down on you; I shal sweep away your descendants and wipe out everymanjack of the House of Ahab, fettered or free in Israel.
22 וְנָתַתִּי אֶת־בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן־אֲחִיָּה אֶל־הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת־יִשְׂרָאֵל	22 I shal treat your House as I treated the house of Jeroboam son of Nebat and of Baasha son of Ahijah,for provoking my anger and leading Israel into sin.
23 וְגַם־לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת־אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל	23 (Against Jezebel too Yahweh spoke these words, "The dogs wil eat Jezebel in the Field of Jezreel.")
24 הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עֹוף הַשָּׁמָיִם	24 Those of Ahab's family who die in the city, the dogs wil eat; and those who die in the open country,the birds of the air wil eat.'
25 רַק לֹא־הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר־הֵסַתָּה אֹתֹו אִיזֶבֶל אִשְׁתֹּו	25 And indeed there never was anyone like Ahab for double dealing and for doing what is displeasing toYahweh, urged on by Jezebel his wife.
26 וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הֹורִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס	26 He behaved in the most abominable way, adhering to idols, just as the Amorites had, whom Yahwehhad dispossessed for the Israelites.
27 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרֹו וַיָּצֹום וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃ ס	27 When Ahab heard these words, he tore his garments and put sackcloth next to his skin and fasted; heslept in the sackcloth; he walked with slow steps.
28 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר	28 Then the word of Yahweh came to Elijah the Tishbite,
29 הֲ‍רָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־ [אָבִי כ] (אָבִיא ק) הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנֹו אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתֹו	29 'Have you seen how Ahab has humbled himself before me? Since he has humbled himself before me,I shal not bring the disaster in his days; I shal bring the disaster down on his House in his son's days.'