Bereshìt (בראשית) - Genesi 37

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן	1 Habitavit autem Jacob in terra Chanaan, in qua pater suus peregrinatus est.
2 אֵלֶּה ׀ תֹּלְדֹות יַעֲקֹב יֹוסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יֹוסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה אֶל־אֲבִיהֶם	2 Et hæ sunt generationes ejus : Joseph cum sedecim esset annorum, pascebat gregem cum fratribus suis adhuc puer : et erat cum filiis Balæ et Zelphæ uxorum patris sui : accusavitque fratres suos apud patrem crimine pessimo.
3 וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יֹוסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לֹו וְעָשָׂה לֹו כְּתֹנֶת פַּסִּים	3 Israël autem diligebat Joseph super omnes filios suos, eo quod in senectute genuisset eum : fecitque ei tunicam polymitam.
4 וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתֹו אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתֹו וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרֹו לְשָׁלֹם	4 Videntes autem fratres ejus quod a patre plus cunctis filiis amaretur, oderant eum, nec poterant ei quidquam pacifice loqui.
5 וַיַּחֲלֹם יֹוסֵף חֲלֹום וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו	5 Accidit quoque ut visum somnium referret fratribus suis : quæ causa majoris odii seminarium fuit.
6 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי	6 Dixitque ad eos : Audite somnium meum quod vidi :
7 וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתֹוךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם־נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי	7 putabam nos ligare manipulos in agro : et quasi consurgere manipulum meum, et stare, vestrosque manipulos circumstantes adorare manipulum meum.
8 וַיֹּאמְרוּ לֹו אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם־מָשֹׁול תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָיו	8 Responderunt fratres ejus : Numquid rex noster eris ? aut subjiciemur ditioni tuæ ? Hæc ergo causa somniorum atque sermonum, invidiæ et odii fomitem ministravit.
9 וַיַּחֲלֹם עֹוד חֲלֹום אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתֹו לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלֹום עֹוד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כֹּוכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי	9 Aliud quoque vidit somnium, quod narrans fratribus, ait : Vidi per somnium, quasi solem, et lunam, et stellas undecim adorare me.
10 וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו וַיִּגְעַר־בֹּו אָבִיו וַיֹּאמֶר לֹו מָה הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבֹוא נָבֹוא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה	10 Quod cum patri suo, et fratribus retulisset, increpavit eum pater suus, et dixit : Quid sibi vult hoc somnium quod vidisti ? num ego et mater tua, et fratres tui adorabimus te super terram ?
11 וַיְקַנְאוּ־בֹו אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר	11 Invidebant ei igitur fratres sui : pater vero rem tacitus considerabat.
12 וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעֹות אֶת־צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם	12 Cumque fratres illius in pascendis gregibus patris morarentur in Sichem,
13 וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף הֲלֹוא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לֹו הִנֵּנִי	13 dixit ad eum Israël : Fratres tui pascunt oves in Sichimis : veni, mittam te ad eos. Quo respondente,
14 וַיֹּאמֶר לֹו לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלֹום אַחֶיךָ וְאֶת־שְׁלֹום הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרֹון וַיָּבֹא שְׁכֶמָה	14 Præsto sum, ait ei : Vade, et vide si cuncta prospera sint erga fratres tuos, et pecora : et renuntia mihi quid agatur. Missus de valle Hebron, venit in Sichem :
15 וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּשׁ	15 invenitque eum vir errantem in agro, et interrogavit quid quæreret.
16 וַיֹּאמֶר אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה־נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים	16 At ille respondit : Fratres meos quæro : indica mihi ubi pascant greges.
17 וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יֹוסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן	17 Dixitque ei vir : Recesserunt de loco isto : audivi autem eos dicentes : Eamus in Dothain. Perrexit ergo Joseph post fratres suos, et invenit eos in Dothain.
18 וַיִּרְאוּ אֹתֹו מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתֹו לַהֲמִיתֹו	18 Qui cum vidissent eum procul, antequam accederet ad eos, cogitaverunt illum occidere :
19 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמֹות הַלָּזֶה בָּא	19 et mutuo loquebantur : Ecce somniator venit :
20 וְעַתָּה ׀ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרֹות וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו	20 venite, occidamus eum, et mittamus in cisternam veterem : dicemusque : Fera pessima devoravit eum : et tunc apparebit quid illi prosint somnia sua.
21 וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ	21 Audiens autem hoc Ruben, nitebatur liberare eum de manibus eorum, et dicebat :
22 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ׀ רְאוּבֵן אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹו לְמַעַן הַצִּיל אֹתֹו מִיָּדָם לַהֲשִׁיבֹו אֶל־אָבִיו	22 Non interficiatis animam ejus, nec effundatis sanguinem : sed projicite eum in cisternam hanc, quæ est in solitudine, manusque vestras servate innoxias : hoc autem dicebat, volens eripere eum de manibus eorum, et reddere patri suo.
23 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־בָּא יֹוסֵף אֶל־אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת־יֹוסֵף אֶת־כֻּתָּנְתֹּו אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו	23 Confestim igitur ut pervenit ad fratres suos, nudaverunt eum tunica talari et polymita :
24 וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו הַבֹּרָה וְהַבֹּור רֵק אֵין בֹּו מָיִם	24 miseruntque eum in cisternam veterem, quæ non habebat aquam.
25 וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל־לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הֹולְכִים לְהֹורִיד מִצְרָיְמָה	25 Et sedentes ut comederent panem, viderunt Ismaëlitas viatores venire de Galaad, et camelos eorum portantes aromata, et resinam, et stacten in Ægyptum.
26 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמֹו	26 Dixit ergo Judas fratribus suis : Quid nobis prodest si occiderimus fratrem nostrum, et celaverimus sanguinem ipsius ?
27 לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל־תְּהִי־בֹו כִּי־אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו	27 melius est ut venundetur Ismaëlitis, et manus nostræ non polluantur : frater enim et caro nostra est. Acquieverunt fratres sermonibus illius.
28 וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת־יֹוסֵף מִן־הַבֹּור וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יֹוסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת־יֹוסֵף מִצְרָיְמָה	28 Et prætereuntibus Madianitis negotiatoribus, extrahentes eum de cisterna, vendiderunt eum Ismaëlitis, viginti argenteis : qui duxerunt eum in Ægyptum.
29 וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבֹּור וְהִנֵּה אֵין־יֹוסֵף בַּבֹּור וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו	29 Reversusque Ruben ad cisternam, non invenit puerum :
30 וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא	30 et scissis vestibus pergens ad fratres suos, ait : Puer non comparet, et ego quo ibo ?
31 וַיִּקְחוּ אֶת־כְּתֹנֶת יֹוסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם	31 Tulerunt autem tunicam ejus, et in sanguine hædi, quem occiderant, tinxerunt :
32 וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹא	32 mittentes qui ferrent ad patrem, et dicerent : Hanc invenimus : vide utrum tunica filii tui sit, an non.
33 וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יֹוסֵף	33 Quam cum agnovisset pater, ait : Tunica filii mei est : fera pessima comedit eum, bestia devoravit Joseph.
34 וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנֹו יָמִים רַבִּים	34 Scissisque vestibus, indutus est cilicio, lugens filium suum multo tempore.
35 וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו לְנַחֲמֹו וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתֹו אָבִיו	35 Congregatis autem cunctis liberis ejus ut lenirent dolorem patris, noluit consolationem accipere, sed ait : Descendam ad filium meum lugens in infernum. Et illo perseverante in fletu,
36 וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתֹו אֶל־מִצְרָיִם לְפֹוטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים׃ פ	36 Madianitæ vendiderunt Joseph in Ægypto Putiphari eunucho Pharaonis, magistro militum.