Mark 6

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 And departing from there, he went away to his own country; and his disciples followed him.	1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו
2 And when the Sabbath arrived, he began to teach in the synagogue. And many, upon hearing him, were amazed at his doctrine, saying: “Where did this one get all these things?” and, “What is this wisdom, which has been given to him?” and, “Such powerful deeds, which are wrought by his hands!”	2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו
3 “Is this not the carpenter, the son of Mary, the brother of James, and Joseph, and Jude, and Simon? Are not his sisters also here with us?” And they took great offense at him.	3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול
4 And Jesus said to them, “A prophet is not without honor, except in his own country, and in his own house, and among his own kindred.”	4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו
5 And he was not able to perform any miracles there, except that he cured a few of the infirm by laying his hands on them.	5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם
6 And he wondered, because of their unbelief, and he traveled around in the villages, teaching.	6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד
7 And he called the twelve. And he began to send them out in twos, and he gave them authority over unclean spirits.	7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה
8 And he instructed them not to take anything for the journey, except a staff: no traveling bag, no bread, and no money belt,	8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה
9 but to wear sandals, and not to wear two tunics.	9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו
10 And he said to them: “Whenever you have entered into a house, stay there until you depart from that place.	10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם
11 And whoever will neither receive you, nor listen to you, as you go away from there, shake off the dust from your feet as a testimony against them.”	11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא
12 And going out, they were preaching, so that people would repent.	12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה
13 And they cast out many demons, and they anointed many of the sick with oil and healed them.	13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום
14 And king Herod heard of it, (for his name had become well-known) and he said: “John the Baptist has risen again from the dead, and because of this, miracles are at work in him.”	14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות
15 But others were saying, “Because it is Elijah.” Still others were saying, “Because he is a prophet, like one of the prophets.”	15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים
16 When Herod had heard it, he said, “John whom I beheaded, the same has risen again from the dead.”	16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים
17 For Herod himself had sent to capture John, and had chained him in prison, because of Herodias, the wife of his brother Philip; for he had married her.	17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה
18 For John was saying to Herod, “It is not lawful for you to have your brother’s wife.”	18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך
19 Now Herodias was devising treachery against him; and she wanted to kill him, but she was unable.	19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה
20 For Herod was apprehensive of John, knowing him to be a just and holy man, and so he guarded him. And he heard that he was accomplishing many things, and so he listened to him willingly.	20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו
21 And when an opportune time had arrived, Herod held a feast on his birthday, with the leaders, and the tribunes, and the first rulers of Galilee.	21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל
22 And when the daughter of the same Herodias had entered, and danced, and pleased Herod, along with those who were at table with him, the king said to the girl, “Request from me whatever you want, and I will give it to you.”	22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך
23 And he swore to her, “Anything that you request, I will give to you, even up to half my kingdom.”	23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי
24 And when she had gone out, she said to her mother, “What shall I request?” But her mother said, “The head of John the Baptist.”	24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל
25 And immediately, when she had entered with haste to the king, she petitioned him, saying: “I want you to give me at once the head of John the Baptist on a platter.”	25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל
26 And the king was greatly saddened. But because of his oath, and because of those who were sitting with him at table, he was not willing to disappoint her.	26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה
27 So, having sent an executioner, he instructed that his head be brought on a platter.	27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו
28 And he beheaded him in prison, and he brought his head on a platter. And he gave it to the girl, and the girl gave it her mother.	28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה
29 When his disciples heard about it, they came and took his body, and they placed it in a tomb.	29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר
30 And the Apostles, returning to Jesus, reported to him everything that they had done and taught.	30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו
31 And he said to them, “Go out alone, into a deserted place, and rest for a little while.” For there were so many who were coming and going, that they did not even have time to eat.	31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול
32 And climbing into a boat, they went away to a deserted place alone.	32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד
33 And they saw them going away, and many knew about it. And together they ran by foot from all the cities, and they arrived before them.	33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו
34 And Jesus, going out, saw a great multitude. And he took pity on them, because they were like sheep without a shepherd, and he began to teach them many things.	34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה
35 And when many hours had now passed, his disciples drew near to him, saying: “This is a deserted place, and the hour is now late.	35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד
36 Send them away, so that by going out to nearby villages and towns, they might buy provisions for themselves to eat.”	36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל
37 And responding, he said to them, “Give them something to eat yourselves.” And they said to him, “Let us go out and buy bread for two hundred denarii, and then we will give them something to eat.”	37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה
38 And he said to them: “How many loaves do you have? Go and see.” And when they had found out, they said, “Five, and two fish.”	38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים
39 And he instructed them to make them all sit down in groups on the green grass.	39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא
40 And they sat down in divisions by hundreds and by fifties.	40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים
41 And having received the five loaves and the two fish, gazing up to heaven, he blessed and broke the bread, and he gave it to his disciples to set before them. And the two fish he divided among them all.	41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם
42 And they all ate and were satisfied.	42 ויאכלו כלם וישבעו
43 And they brought together the remainder: twelve baskets full of fragments and of fish.	43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים
44 Now those who ate were five thousand men.	44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש
45 And without delay he urged his disciples to climb into the boat, so that they might precede him across the sea to Bethsaida, while he dismissed the people.	45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם
46 And when he had dismissed them, he went to the mountain to pray.	46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל
47 And when it was late, the boat was in the midst of the sea, and he was alone on the land.	47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה
48 And seeing them struggling to row, (for the wind was against them,) and about the fourth watch of the night, he came to them, walking upon the sea. And he intended to pass by them.	48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם
49 But when they saw him walking upon the sea, they thought it was an apparition, and they cried out.	49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו
50 For they all saw him, and they were very disturbed. And immediately he spoke with them, and he said to them: “Be strengthened in faith. It is I. Do not be afraid.”	50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
51 And he climbed into the boat with them, and the wind ceased. And they became even more astonished within themselves.	51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו
52 For they did not understand about the bread. For their heart had been blinded.	52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם
53 And when they had crossed over, they arrived in the land of Genesaret, and they reached the shore.	53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה
54 And when they had disembarked from the boat, the people immediately recognized him.	54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו
55 And running throughout that entire region, they began to carry on beds those who had maladies, to where they heard that he would be.	55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא
56 And in whichever place he entered, in towns or villages or cities, they placed the infirm in the main streets, and they pleaded with him that they might touch even the hem of his garment. And as many as touched him were made healthy.	56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו