Genesis 3

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now the serpent was the most cunning of all the animals that the LORD God had made. The serpent asked the woman, "Did God really tell you not to eat from any of the trees in the garden?"	1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
2 The woman answered the serpent: "We may eat of the fruit of the trees in the garden;	2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
3 it is only about the fruit of the tree in the middle of the garden that God said, 'You shall not eat it or even touch it, lest you die.'"	3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
4 But the serpent said to the woman: "You certainly will not die!	4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
5 No, God knows well that the moment you eat of it your eyes will be opened and you will be like gods who know what is good and what is bad."	5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
6 The woman saw that the tree was good for food, pleasing to the eyes, and desirable for gaining wisdom. So she took some of its fruit and ate it; and she also gave some to her husband, who was with her, and he ate it.	6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל
7 Then the eyes of both of them were opened, and they realized that they were naked; so they sewed fig leaves together and made loincloths for themselves.	7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת
8 When they heard the sound of the LORD God moving about in the garden at the breezy time of the day, the man and his wife hid themselves from the LORD God among the trees of the garden.	8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
9 The LORD God then called to the man and asked him, "Where are you?"	9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
10 He answered, "I heard you in the garden; but I was afraid, because I was naked, so I hid myself."	10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא
11 Then he asked, "Who told you that you were naked? You have eaten, then, from the tree of which I had forbidden you to eat!"	11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
12 The man replied, "The woman whom you put here with me--she gave me fruit from the tree, so I ate it."	12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל
13 The LORD God then asked the woman, "Why did you do such a thing?" The woman answered, "The serpent tricked me into it, so I ate it."	13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
14 Then the LORD God said to the serpent: "Because you have done this, you shall be banned from all the animals and from all the wild creatures; On your belly shall you crawl, and dirt shall you eat all the days of your life.	14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
15 I will put enmity between you and the woman, and between your offspring and hers; He will strike at your head, while you strike at his heel."	15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
16 To the woman he said: "I will intensify the pangs of your childbearing; in pain shall you bring forth children. Yet your urge shall be for your husband, and he shall be your master."	16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
17 To the man he said: "Because you listened to your wife and ate from the tree of which I had forbidden you to eat, "Cursed be the ground because of you! In toil shall you eat its yield all the days of your life.	17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
18 Thorns and thistles shall it bring forth to you, as you eat of the plants of the field.	18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
19 By the sweat of your face shall you get bread to eat, Until you return to the ground, from which you were taken; For you are dirt, and to dirt you shall return."	19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב
20 The man called his wife Eve, because she became the mother of all the living.	20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי
21 For the man and his wife the LORD God made leather garments, with which he clothed them.	21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
22 Then the LORD God said: "See! The man has become like one of us, knowing what is good and what is bad! Therefore, he must not be allowed to put out his hand to take fruit from the tree of life also, and thus eat of it and live forever."	22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם
23 The LORD God therefore banished him from the garden of Eden, to till the ground from which he had been taken.	23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
24 When he expelled the man, he settled him east of the garden of Eden; and he stationed the cherubim and the fiery revolving sword, to guard the way to the tree of life.	24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים