Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 14

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד	1 Un jour le fils de Saül, Jonathan, dit à son écuyer: "Viens, traversons jusqu'au poste des Philistinsqui sont de l'autre côté", mais il n'avertit pas son père.
2 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש	2 Saül était assis à la limite de Géba, sous le grenadier qui est près de l'aire, et la troupe qui étaitavec lui était d'environ 600 hommes.
3 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן	3 Ahiyya, fils d'Ahitub, frère d'Ikabod, fils de Pinhas, fils d'Eli, le prêtre de Yahvé à Silo, portaitl'éphod. La troupe ne remarqua pas que Jonathan était parti.
4 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה	4 Dans le défilé que Jonathan cherchait à franchir pour atteindre le poste philistin, il y a une dentde rocher d'un côté et une dent de rocher de l'autre côté. L'une est appelée Boçèç, et l'autre Senné;
5 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע	5 la première dent est au nord, face à Mikmas, la seconde est au sud, face à Géba.
6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט	6 Jonathan dit à son écuyer: "Viens, traversons jusqu'au poste de ces incirconcis. Peut-être Yahvéfera-t-il quelque chose pour nous, car rien n'empêche Yahvé de donner la victoire, qu'on soit beaucoup ou peu."
7 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך	7 Son écuyer lui répondit: "Fais tout ce vers quoi penche ton coeur. Je suis avec toi, mon coeur estcomme ton coeur."
8 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם	8 Jonathan dit: "Voici que nous allons passer vers ces gens et nous découvrir à eux.
9 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם	9 S'ils nous disent: Ne bougez pas jusqu'à ce que nous vous rejoignions, nous resterons sur place etnous ne monterons pas vers eux.
10 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות	10 Mais s'ils nous disent: Montez vers nous, nous monterons, car Yahvé les aura livrés entre nosmains: cela nous servira de signe."
11 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם	11 Lorsqu'ils se découvrirent tous les deux au poste des Philistins, ceux-ci dirent: "Voilà desHébreux qui sortent des trous où ils se cachaient",
12 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל	12 et les gens du poste, s'adressant à Jonathan et à son écuyer, dirent: "Montez vers nous, que nousvous apprenions quelque chose." Alors Jonathan dit à son écuyer: "Monte derrière moi, car Yahvé les a livrésaux mains d'Israël."
13 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו	13 Jonathan monta en s'aidant des mains et des pieds, et son écuyer le suivit; ils tombaient devantJonathan et son écuyer les achevait derrière lui.
14 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה	14 Ce premier massacre que firent Jonathan et son écuyer fut d'une vingtaine d'hommes...
15 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים	15 La terreur se répandit dans le camp, dans la campagne et dans tout le peuple; le poste et le corpsde destruction furent saisis d'effroi eux aussi, la terre trembla et ce fut une panique de Dieu.
16 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם	16 Les guetteurs de Saül, qui étaient à Géba de Benjamin, virent que le camp s'agitait en tout sens,
17 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו	17 et Saül dit à la troupe qui était avec lui: "Faites l'appel et voyez qui d'entre nous est parti." On fitl'appel et voilà que Jonathan et son écuyer étaient absents!
18 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל	18 Alors Saül dit à Ahiyya: "Apporte l'éphod", car c'était lui qui portait l'éphod en présenced'Israël.
19 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך	19 Mais pendant que Saül parlait au prêtre, le tumulte au camp philistin allait croissant et Saül ditau prêtre: "Retire ta main."
20 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד	20 Saül et toute la troupe qui était avec lui se réunirent et arrivèrent au lieu du combat: voilà qu'ilstiraient l'épée les uns contre les autres, une énorme panique!
21 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן	21 Les Hébreux qui s'étaient mis auparavant au service des Philistins et qui étaient montés aveceux au camp firent défection eux aussi, pour se joindre aux Israélites qui étaient avec Saül et Jonathan.
22 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה	22 Tous les Israélites qui s'étaient cachés dans la montagne d'Ephraïm, apprenant que les Philistinsétaient en fuite, les talonnèrent aussi, en combattant.
23 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און	23 Ce jour-là Yahvé donna la victoire à Israël. Le combat s'étendit au-delà de Bet-Horôn.
24 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם	24 Comme les gens d'Israël étaient serrés de près ce jour-là, Saül prononça sur le peuple cetteimprécation: "Maudit soit l'homme qui mangera quelque chose avant le soir, avant que j'aie tiré vengeance demes ennemis!" Et personne du peuple ne goûta d'aucune nourriture.
25 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה	25 Or il y avait un rayon de miel en plein champ.
26 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה	26 Le peuple arriva au rayon de miel et le miel coulait, mais personne ne porta la main à sabouche, car le peuple redoutait le serment juré.
27 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו	27 Cependant Jonathan n'avait pas entendu son père imposer le serment au peuple. Il avança lebout du bâton qu'il avait à la main et le plongea dans le rayon de miel, puis il ramena la main à sa bouche; alorsses yeux s'éclaircirent.
28 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם	28 Mais quelqu'un de la troupe prit la parole et dit: "Ton père a imposé ce serment au peuple:Maudit soit l'homme, a-t-il dit, qui mangera quelque chose aujourd'hui."
29 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה	29 Jonathan répondit: "Mon père a fait le malheur du pays! Voyez donc comme j'ai les yeux plusclairs pour avoir goûté ce peu de miel.
30 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים	30 A plus forte raison, si le peuple avait mangé aujourd'hui du butin qu'il a trouvé chez l'ennemi,est-ce qu'alors la défaite des Philistins n'aurait pas été plus grande?"
31 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד	31 Ce jour-là, on battit les Philistins depuis Mikmas jusqu'à Ayyalôn et le peuple était à bout deforce.
32 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם	32 Alors le peuple se rua sur le butin, il prit du petit bétail, des boeufs, des veaux, les immola àmême la terre et il se mit à manger avec le sang.
33 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה	33 On avertit ainsi Saül: "Le peuple est en train de pécher contre Yahvé en mangeant avec lesang!" Alors il dit: "Vous avez été infidèles! Roulez-moi ici une grande pierre!"
34 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם	34 Puis Saül dit: "Répandez-vous dans le peuple et dites: Que chacun m'amène son boeuf ou sonmouton; vous les immolerez ici et vous mangerez, sans pécher contre Yahvé en mangeant avec le sang." Leshommes amenèrent chacun ce qu'il avait cette nuit-là et ils firent l'immolation en cet endroit.
35 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה	35 Saül construisit un autel à Yahvé; ce fut le premier autel qu'il lui construisit.
36 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים	36 Saül dit: "Descendons de nuit à la poursuite des Philistins et pillons-les jusqu'au lever du jour;nous ne leur laisserons pas un homme." On lui répondit: "Fais tout ce qui te semble bon." Mais le prêtre dit:"Approchons-nous ici de Dieu."
37 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא	37 Saül consulta Dieu: "Descendrai-je à la poursuite des Philistins? Les livreras-tu entre les mainsd'Israël?" Mais il ne lui répondit pas ce jour-là.
38 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום	38 Alors, Saül dit: "Approchez ici, vous tous, chefs du peuple! Examinez bien en quoi a consisté lafaute d'aujourd'hui.
39 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם	39 Aussi vrai que vit Yahvé qui donne la victoire à Israël, même s'il s'agit de mon fils Jonathan, ilmourra sûrement!" Personne dans tout le peuple n'osa lui répondre.
40 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה	40 Il dit à tout Israël: "Mettez-vous d'un côté et moi avec mon fils Jonathan nous nous mettrons del'autre", et le peuple répondit à Saül: "Fais ce qui te semble bon."
41 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו	41 Saül dit alors: "Yahvé, Dieu d'Israël, pourquoi n'as-tu pas répondu aujourd'hui à ton serviteur?Si la faute est sur moi ou sur mon fils Jonathan, Yahvé, Dieu d'Israël, donne urim; si la faute est sur ton peupleIsraël, donne tummim." Saül et Jonathan furent désignés et le peuple échappa.
42 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן	42 Saül dit: "Jetez le sort entre moi et mon fils Jonathan", et Jonathan fut désigné.
43 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות	43 Alors Saül dit à Jonathan: "Avoue-moi ce que tu as fait." Jonathan répondit: "J'ai seulementgoûté un peu de miel avec le bout du bâton que j'avais à la main. Je suis prêt à mourir."
44 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן	44 Saül reprit: "Que Dieu me fasse ce mal et qu'il ajoute cet autre si tu ne meurs pas, Jonathan!"
45 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת	45 Mais le peuple dit à Saül: "Est-ce que Jonathan va mourir, lui qui a opéré cette grande victoireen Israël? Gardons-nous en! Aussi vrai que Yahvé est vivant, il ne tombera pas à terre un cheveu de sa tête, carc'est avec Dieu qu'il a agi aujourd'hui!" Ainsi le peuple racheta Jonathan et il ne mourut pas.
46 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם	46 Saül renonça à poursuivre les Philistins et les Philistins gagnèrent leur pays.
47 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע	47 Saül s'assura la royauté sur Israël et fit la guerre de tous côtés contre tous ses ennemis, contreMoab, les Ammonites, Edom, le roi de Coba et les Philistins; où qu'il se tournât, il était victorieux.
48 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו	48 Il fit des prouesses de vaillance, battit les Amalécites et délivra Israël des mains de ceux qui lepillaient.
49 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל	49 Saül eut pour fils Jonathan, Ishyo et Malki-Shua. Les noms de ses deux filles étaient Mérabpour l'aînée et Mikal pour la cadette.
50 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול	50 La femme de Saül se nommait Ahinoam, fille d'Ahimaaç. Le chef de son armée se nommaitAbner, fils de Ner, l'oncle de Saül:
51 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל	51 Qish, le père de Saül, et Ner, le père d'Abner, étaient les fils d'Abiel.
52 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו	52 Il y eut une guerre acharnée contre les Philistins tant que vécut Saül. Tous les braves et tous lesvaillants que voyait Saül, il se les attachait.