Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 הלא שליח אנכי הלא חפשי אנכי הלא ראיתי את ישוע המשיח אדנינו הלא אתם פעלי באדנינו	1 Am not I free? Am not I an apostle? Have not I seen Christ Jesus our Lord? Are not you my work in the Lord?
2 ואם אינני שליח לאחרים אך לכם הנני שליח כי חותם שליחותי אתם באדנינו	2 And if unto others I be not an apostle, but yet to you I am. For you are the seal of my apostleship in the Lord.
3 וזאת התנצלותי כנגד הדנים אותי	3 My defence with them that do examine me is this.
4 האין רשות בידנו לאכל ולשתות	4 Have not we power to eat and to drink?
5 האין רשות בידנו להוליך עמנו אחות לאשה כמו גם השליחים האחרים וכמו אחי האדון וכמו כיפא	5 Have we not power to carry about a woman, a sister, as well as the rest of the apostles, and the brethren of the Lord, and Cephas?
6 אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה	6 Or I only and Barnabas, have not we power to do this?
7 מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל	7 Who serveth as a soldier at any time, at his own charges? Who planteth a vineyard, and eateth not of the fruit thereof? Who feedeth the flock, and eateth not of the milk of the flock?
8 הכי לפי דרכו של אדם אני מדבר כזאת הלא גם התורה אמרת כן	8 Speak I these things according to man? Or doth not the law also say these things?
9 כי כתוב בתורת משה לא תחסם שור בדישו הלשורים הושש האלהים	9 For it is written in the law of Moses: Thou shalt not muzzle the mouth of the ox that treadeth out the corn. Doth God take care for oxen?
10 או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה	10 Or doth he say this indeed for our sakes? For these things are written for our sakes: that he that plougheth, should plough in hope; and he that thrasheth, in hope to receive fruit.
11 אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר	11 If we have sown unto you spiritual things, is it a great matter if we reap your carnal things?
12 ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח	12 If others be partakers of this power over you, why not we rather? Nevertheless, we have not used this power: but we bear all things, lest we should give any hindrance to the gospel of Christ.
13 הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח	13 Know you not, that they who work in the holy place, eat the things that are of the holy place; and they that serve the altar, partake with the altar?
14 כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה	14 So also the Lord ordained that they who preach the gospel, should live by the gospel.
15 ואנכי לא השתמשתי באחת מאלה וגם לא כתבתי זאת למען יעשה לי כזאת כי טוב לי המות מאשר ישים איש את תהלתי לריק	15 But I have used none of these things. Neither have I written these things, that they should be so done unto me: for it is good for me to die, rather than that any man should make my glory void.
16 אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר	16 For if I preach the gospel, it is no glory to me, for a necessity lieth upon me: for woe is unto me if I preach not the gospel.
17 כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי פקדת משמרתי היא	17 For if I do this thing willingly, I have a reward: but if against my will, a dispensation is committed to me:
18 ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה	18 What is my reward then? That preaching the gospel, I may deliver the gospel without charge, that I abuse not my power in the gospel.
19 כי בהיותי חפשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים	19 For whereas I was free as to all, I made myself the servant of all, that I might gain the more.
20 ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה	20 And I became to the Jews, a Jew, that I might gain the Jews:
21 לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה	21 To them that are under the law, as if I were under the law, (whereas myself was not under the law,) that I might gain them that were under the law. To them that were without the law, as if I were without the law, (whereas I was not without the law of God, but was in the law of Christ,) that I might gain them that were without the law.
22 ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים	22 To the weak I became weak, that I might gain the weak. I became all things to all men, that I might save all.
23 ואת זאת אני עשה בעבור הבשורה למען אקח חלקי בה גם אנכי	23 And I do all things for the gospel's sake: that I may be made partaker thereof.
24 הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו	24 Know you not that they that run in the race, all run indeed, but one receiveth the prize ? So run that you may obtain.
25 וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד	25 And every one that striveth for the mastery, refraineth himself from all things: and they indeed that they may receive a corruptible crown; but we an incorruptible one.
26 לכן הנני רץ לא כמו בחשכה הנני נלחם לא כהולם רוח	26 I therefore so run, not as at an uncertainty: I so fight, not as one beating the air:
27 כי אם אדכא את גופי ואשעבדנו פן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי	27 But I chastise my body, and bring it into subjection: lest perhaps, when I have preached to others, I myself should become a castaway.