Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

¹ ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר² כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים³ כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה⁴ הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב⁵ אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה⁶ כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו⁷ אשרי נשוי פשע כסוי חטאה⁸ אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון⁹ ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה¹⁰ ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו¹¹ ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה¹² ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו¹³ כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה¹⁴ כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה¹⁵ כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה¹⁶ על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו¹⁷ ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה¹⁸ באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך¹⁹ ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה²⁰ ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים²¹ וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו²² על כן גם נחשבה לו לצדקה²³ ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו²⁴ כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים²⁵ אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו