Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 Dico ergo : Numquid Deus repulit populum suum ? Absit. Nam et ego Israëlita sum ex semine Abraham, de tribu Benjamin :
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 non repulit Deus plebem suam, quam præscivit. An nescitis in Elia quid dicit Scriptura ? quemadmodum interpellat Deum adversum Israël :
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 Domine, prophetas tuos occiderunt, altaria tua suffoderunt : et ego relictus sum solus, et quærunt animam meam.
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 Sed quid dicit illi divinum responsum ? Reliqui mihi septem millia virorum, qui non curvaverunt genua ante Baal.
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 Sic ergo et in hoc tempore reliquiæ secundum electionem gratiæ salvæ factæ sunt.
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 Si autem gratia, jam non ex operibus : alioquin gratia jam non est gratia.
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 Quid ergo ? Quod quærebat Israël, hoc non est consecutus : electio autem consecuta est : ceteri vero excæcati sunt :
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 sicut scriptum est : Dedit illis Deus spiritum compunctionis : oculos ut non videant, et aures ut non audiant, usque in hodiernum diem.
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 Et David dicit : Fiat mensa eorum in laqueum, et in captionem, et in scandalum, et in retributionem illis.
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 Obscurentur oculi eorum ne videant : et dorsum eorum semper incurva.
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 Dico ergo : Numquid sic offenderunt ut caderent ? Absit. Sed illorum delicto, salus est gentibus ut illos æmulentur.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 Quod si delictum illorum divitiæ sunt mundi, et diminutio eorum divitiæ gentium : quanto magis plenitudo eorum ?
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 Vobis enim dico gentibus : Quamdiu quidem ego sum gentium Apostolus, ministerium meum honorificabo,
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 si quomodo ad æmulandum provocem carnem meam, et salvos faciam aliquos ex illis.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 Si enim amissio eorum, reconciliatio est mundi : quæ assumptio, nisi vita ex mortuis ?
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 Quod si delibatio sancta est, et massa : et si radix sancta, et rami.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 Quod si aliqui ex ramis fracti sunt, tu autem cum oleaster esses, insertus es in illis, et socius radicis, et pinguedinis olivæ factus es,
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 noli gloriari adversus ramos. Quod si gloriaris : non tu radicem portas, sed radix te.
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Dices ergo : Fracti sunt rami ut ego inserar.
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 Bene : propter incredulitatem fracti sunt. Tu autem fide stas : noli altum sapere, sed time.
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 Si enim Deus naturalibus ramis non pepercit : ne forte nec tibi parcat.
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 Vide ergo bonitatem, et severitatem Dei : in eos quidem qui ceciderunt, severitatem : in te autem bonitatem Dei, si permanseris in bonitate, alioquin et tu excideris.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 Sed et illi, si non permanserint in incredulitate, inserentur : potens est enim Deus iterum inserere illos.
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 Nam si tu ex naturali excisus es oleastro, et contra naturam insertus es in bonam olivam : quanto magis ii qui secundum naturam inserentur suæ olivæ ?
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 Nolo enim vos ignorare, fratres, mysterium hoc (ut non sitis vobis ipsis sapientes), quia cæcitas ex parte contigit in Israël, donec plenitudo gentium intraret,
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 et sic omnis Israël salvus fieret, sicut scriptum est : Veniet ex Sion, qui eripiat, et avertat impietatem a Jacob.
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 Et hoc illis a me testamentum : cum abstulero peccata eorum.
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 Secundum Evangelium quidem, inimici propter vos : secundum electionem autem, carissimi propter patres.
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 Sine pœnitentia enim sunt dona et vocatio Dei.
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 Sicut enim aliquando et vos non credidistis Deo, nunc autem misericordiam consecuti estis propter incredulitatem illorum :
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 ita et isti nunc non crediderunt in vestram misericordiam : ut et ipsi misericordiam consequantur.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 Conclusit enim Deus omnia in incredulitate, ut omnium misereatur.
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 O altitudo divitiarum sapientiæ, et scientiæ Dei : quam incomprehensibilia sunt judicia ejus, et investigabiles viæ ejus !
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 Quis enim cognovit sensum Domini ? aut quis consiliarius ejus fuit ?
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 aut quis prior dedit illi, et retribuetur ei ?
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 Quoniam ex ipso, et per ipsum, et in ipso sunt omnia : ipsi gloria in sæcula. Amen.