Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 9

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו	1 And Jesus passing by, saw a man, who was blind from his birth:
2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור	2 And his disciples asked him: Rabbi, who hath sinned, this man, or his parents, that he should be born blind?
3 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל	3 Jesus answered: Neither hath this man sinned, nor his parents; but that the works of God should be made manifest in him.
4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל	4 I must work the works of him that sent me, whilst it is day: the night cometh, when no man can work.
5 בהיותי בעולם אור העולם אני	5 As long as I am in the world, I am the light of the world.
6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור	6 When he had said these things, he spat on the ground, and made clay of the spittle, and spread the clay on his eyes,
7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות	7 And said to him: Go, wash in the pool of Siloe, which is interpreted, Sent. He went therefore, and washed, and he came seeing.
8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל	8 The neighbours therefore, and they who had seen him before that he was a beggar, said: Is not this he that sat and begged? Some said: This is he.
9 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא	9 But others said: No, but he is like him. But he said: I am he.
10 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך	10 They said therefore to him: How were thy eyes opened?
11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני	11 He answered: That man that is called Jesus made clay, and anointed my eyes, and said to me: Go to the pool of Siloe, and wash. And I went, I washed, and I see.
12 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי	12 And they said to him: Where is he? He saith: I know not.
13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים	13 They bring him that had been blind to the Pharisees.
14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה	14 Now it was the sabbath, when Jesus made the clay, and opened his eyes.
15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה	15 Again therefore the Pharisees asked him, how he had received his sight. But he said to them: He put clay upon my eyes, and I washed, and I see.
16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם	16 Some therefore of the Pharisees said: This man is not of God, who keepeth not the sabbath. But others said: How can a man that is a sinner do such miracles? And there was a division among them.
17 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא	17 They say therefore to the blind man again: What sayest thou of him that hath opened they eyes? And he said: He is a prophet.
18 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא	18 The Jews then did not believe concerning him, that he had been blind, and had received his sight, until they called the parents of him that had received his sight,
19 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה	19 And asked them, saying: Is this your son, who you say was born blind? How then doth he now see?
20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור	20 His parents answered them, and said: We know that this is our son, and that he was born blind:
21 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו	21 But how he now seeth, we know not; or who hath opened his eyes, we know not: ask himself: he is of age, let him speak for himself.
22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח	22 These things his parents said, because they feared the Jews: for the Jews had already agreed among themselves, that if any man should confess him to be Christ, he should be put out of the synagogue.
23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו	23 Therefore did his parents say: He is of age, ask himself.
24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא	24 They therefore called the man again that had been blind, and said to him: Give glory to God. We know that this man is a sinner.
25 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה	25 He said therefore to them: If he be a sinner, I know not: one thing I know, that whereas I was blind, now I see.
26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך	26 They said then to him: What did he to thee? How did he open thy eyes?
27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו	27 He answered them: I have told you already, and you have heard: why would you hear it again? will you also become his disciples?
28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה	28 They reviled him therefore, and said: Be thou his disciple; but we are the disciples of Moses.
29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא	29 We know that God spoke to Moses: but as to this man, we know not from whence he is.
30 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני	30 The man answered, and said to them: Why, herein is a wonderful thing, that you know not from whence he is, and he hath opened my eyes.
31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע	31 Now we know that God doth not hear sinners: but if a man be a server of God, and doth his will, him he heareth.
32 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם	32 From the beginning of the world it hath not been heard, that any man hath opened the eyes of one born blind.
33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה	33 Unless this man were of God, he could not do any thing.
34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה	34 They answered, and said to him: Thou wast wholly born in sins, and dost thou teach us? And they cast him out.
35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם	35 Jesus heard that they had cast him out: and when he had found him, he said to him: Dost thou believe in the Son of God?
36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו	36 He answered, and said: Who is he, Lord, that I may believe in him?
37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא	37 And Jesus said to him: Thou hast both seen him; and it is he that talketh with thee.
38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו	38 And he said: I believe, Lord. And falling down, he adored him.
39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון	39 And Jesus said: For judgment I am come into this world; that they who see not, may see; and they who see, may become blind.
40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים	40 And some of the Pharisees, who were with him, heard: and they said unto him: Are we also blind?
41 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד	41 Jesus said to them: If you were blind, you should not have sin: but now you say: We see. Your sin remaineth.