Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ	1 C’était avant la fête de la Pâque. Jésus savait que son heure était venue et qu’il devait passer de ce monde au Père; lui qui avait aimé les siens qui sont dans le monde, il voulut les aimer jusqu’au bout.
2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו	2 Ils prenaient ensemble le repas du soir et déjà le diable avait mis dans le cœur de Judas, fils de Simon Iscariote, la décision de le trahir.
3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב	3 Jésus, lui, savait que le Père avait tout mis entre ses mains et qu’il retournait à Dieu comme il était venu de Dieu.
4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה	4 Alors il se lève de table, retire ses vêtements et passe une serviette dans sa ceinture;
5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה	5 il verse de l’eau dans une cuvette et commence à laver les pieds des disciples. Ensuite il les essuie avec la serviette qu’il a dans la ceinture.
6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי	6 Quand il s’approche de Simon-Pierre, celui-ci lui dit: "Seigneur, tu ne vas pas me laver les pieds!”
7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע	7 Jésus lui répond: "Tu ne sais pas ce que je veux faire; tu le comprendras plus tard.”
8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי	8 Pierre lui dit: "Non, tu ne me laveras jamais les pieds.” Et Jésus lui répond: "Si je ne te lave pas les pieds, tu ne peux pas rester avec moi.”
9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי	9 Alors Simon-Pierre lui dit: "Seigneur, dans ce cas, ne me lave pas seulement les pieds, mais aussi les mains et la tête.”
10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם	10 Jésus lui dit: "Quand on s’est déjà baigné, on est complètement pur, et il suffit de se laver les pieds. Vous êtes purs, mais pas tous.”
11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים	11 Jésus savait qui le trahissait; c’est pourquoi il dit: "Vous n’êtes pas tous purs.”
12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם	12 Après leur avoir lavé les pieds, Jésus remet ses vêtements et reprend sa place à table. Alors il leur dit: "Comprenez-vous ce que je viens de faire avec vous?
13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא	13 Vous m’appelez le Maître et le Seigneur, et vous dites bien car je le suis.
14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו	14 Donc si moi, le Seigneur et le Maître, je vous ai lavé les pieds, vous aussi vous devez vous laver les pieds les uns aux autres.
15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם	15 C’est un exemple que je vous ai donné, et vous ferez comme je l’ai fait.
16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו	16 “En vérité, en vérité, je vous le dis: le serviteur n’est pas au-dessus de son seigneur, et l’envoyé n’est pas au-dessus de celui qui l’envoie.
17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו	17 Si maintenant vous savez ces choses, heureux êtes-vous si vous les mettez en pratique!
18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב	18 “Je ne parle pas pour vous tous, car je connais ceux que j’ai choisis. Il est écrit: Celui qui partageait mon pain a levé son talon contre moi. Et cela va se vérifier.
19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא	19 Je vous le dis maintenant avant que cela n’arrive; ainsi, lorsque cela arrivera, vous saurez que Je Suis.
20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי	20 En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui reçoit mon envoyé me reçoit, et celui qui me reçoit, reçoit également celui qui m’a envoyé.”
21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני	21 À peine Jésus avait-il dit cela qu’il fut troublé en son esprit. Alors il dit très clairement: "En vérité, en vérité, je vous le dis: l’un de vous va me trahir.”
22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר	22 Les disciples se demandaient de qui il pouvait bien parler, et ils se regardaient les uns les autres.
23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו	23 Un des disciples, celui que Jésus aimait, était installé juste contre Jésus;
24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו	24 Simon-Pierre lui fit donc un signe pour qu’il demande à Jésus de qui il parlait.
25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא	25 Et lui, qui se trouvait juste sur la poitrine de Jésus, se retourna vers Jésus pour lui dire: "Seigneur, qui est-ce?”
26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות	26 Jésus lui donna cette précision: "C’est celui à qui je vais passer un morceau trempé dans la sauce.” Il trempa le morceau et le donna à Judas, fils de Simon Iscariote.
27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה	27 Et avec ce morceau, Satan entra en lui. Alors Jésus lui dit: "Ce que tu veux faire, fais-le tout de suite.”
28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת	28 Aucun de ceux qui étaient à table ne comprit de quoi Jésus parlait.
29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה	29 Comme Judas avait l’argent, on pouvait penser que Jésus lui disait d’acheter ce qui manquait pour la fête ou de donner quelque chose aux pauvres.
30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה	30 Judas prit donc ce morceau et sortit aussitôt. Il faisait nuit.
31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו	31 Lorsque Judas fut sorti, Jésus déclara: "C’est maintenant que le Fils de l’Homme est glorifié et que Dieu est glorifié en lui.
32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו	32 Aussi Dieu va-t-il lui faire partager sa Gloire, et il le fera bientôt.
33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה	33 “Mes petits enfants, je suis encore avec vous pour très peu de temps. Vous me chercherez et, comme je l’ai dit aux Juifs, je vous le dis maintenant: vous ne pouvez pas venir où je vais.
34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון	34 Je vous donne ce commandement nouveau: aimez-vous les uns les autres. Aimez-vous les uns les autres comme je vous ai aimés.
35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם	35 Ayez de l’amour entre vous; c’est ainsi que tout le monde reconnaîtra que vous êtes mes disciples.”
36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי	36 Alors Simon-Pierre lui dit: "Seigneur, où vas-tu?” Jésus lui répondit: "Tu ne peux pas me suivre là où je vais, mais tu m’accompagneras plus tard.”
37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן	37 Pierre lui dit: "Seigneur, pourquoi est-ce que je ne pourrais t’accompagner maintenant? Je donnerais ma vie pour toi!”
38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	38 Mais Jésus lui répond: "Tu donneras ta vie pour moi? En vérité, en vérité, je te le dis: avant que le coq chante, tu m’auras renié trois fois.”