Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 10

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם	1 And rising up from thence, he cometh into the coasts of Judea beyond the Jordan: and the multitudes flock to him again. And as he was accustomed, he taught them again.
2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו	2 And the Pharisees coming to him asked him: Is it lawful for a man to put away his wife? tempting him.
3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה	3 But he answering, saith to them: What did Moses command you?
4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח	4 Who said: Moses permitted to write a bill of divorce, and to put her away.
5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת	5 To whom Jesus answering, said: Because of the hardness of your heart he wrote you that precept.
6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים	6 But from the beginning of the creation, God made them male and female.
7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו	7 For this cause a man shall leave his father and mother; and shall cleave to his wife.
8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד	8 And they two shall be in one flesh. Therefore now they are not two, but one flesh.
9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם	9 What therefore God hath joined together, let not man put asunder.
10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת	10 And in the house again his disciples asked him concerning the same thing.
11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה	11 And he saith to them: Whosoever shall put away his wife and marry another, committeth adultery against her.
12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא	12 And if the wife shall put away her husband, and be married to another, she committeth adultery.
13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם	13 And they brought to him young children, that he might touch them. And the disciples rebuked them that brought them.
14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	14 Whom when Jesus saw, he was much displeased, and saith to them: Suffer the little children to come unto me, and forbid them not; for of such is the kingdom of God.
15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	15 Amen I say to you, whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child, shall not enter into it.
16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם	16 And embracing them, and laying his hands upon them, he blessed them.
17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם	17 And when he was gone forth into the way, a certain man running up and kneeling before him, asked him, Good Master, what shall I do that I may receive life everlasting?
18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	18 And Jesus said to him, Why callest thou me good? None is good but one, that is God.
19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך	19 Thou knowest the commandments: Do not commit adultery, do not kill, do not steal, bear not false witness, do no fraud, honour thy father and mother.
20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי	20 But he answering, said to him: Master, all these things I have observed from my youth.
21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי	21 And Jesus looking on him, loved him, and said to him: One thing is wanting unto thee: go, sell whatsoever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven; and come, follow me.
22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו	22 Who being struck sad at that saying, went away sorrowful: for he had great possessions.
23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	23 And Jesus looking round about, saith to his disciples: How hardly shall they that have riches, enter into the kingdom of God!
24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים	24 And the disciples were astonished at his words. But Jesus again answering, saith to them: Children, how hard is it for them that trust in riches, to enter into the kingdom of God?
25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 It is easier for a camel to pass through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.
26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע	26 Who wondered the more, saying among themselves: Who then can be saved?
27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר	27 And Jesus looking on them, saith: With men it is impossible; but not with God: for all things are possible with God.
28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 And Peter began to say unto him: Behold, we have left all things, and have followed thee.
29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה	29 Jesus answering, said: Amen I say to you, there is no man who hath left house or brethren, or sisters, or father, or mother, or children, or lands, for my sake and for the gospel,
30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים	30 Who shall not receive an hundred times as much, now in this time; houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions: and in the world to come life everlasting.
31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים	31 But many that are first, shall be last: and the last, first.
32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר	32 And they were in the way going up to Jerusalem: and Jesus went before them, and they were astonished; and following were afraid. And taking again the twelve, he began to tell them the things that should befall him.
33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים	33 Saying: Behold we go up to Jerusalem, and the Son of man shall be betrayed to the chief priests, and to the scribes and ancients, and they shall condemn him to death, and shall deliver him to the Gentiles.
34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום	34 And they shall mock him, and spit on him, and scourge him, and kill him: and the third day he shall rise again.
35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך	35 And James and John the sons of Zebedee, come to him, saying: Master, we desire that whatsoever we shall ask, thou wouldst do it for us:
36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם	36 But he said to them: What would you that I should do for you?
37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך	37 And they said: Grant to us, that we may sit, one on thy right hand, and the other on thy left hand, in thy glory.
38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה	38 And Jesus said to them: You know not what you ask. Can you drink of the chalice that I drink of: or be baptized with the baptism wherewith I am baptized?
39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו	39 But they said to him: We can. And Jesus saith to them: You shall indeed drink of the chalice that I drink of: and with the baptism wherewith I am baptized, you shall be baptized.
40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם	40 But to sit on my right hand, or on my left, is not mine to give to you, but to them for whom it is prepared.
41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן	41 And the ten hearing it, began to be much displeased at James and John.
42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם	42 But Jesus calling them, saith to them: You know that they who seem to rule over the Gentiles, lord it over them: and their princes have power over them.
43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת	43 But it is not so among you: but whosoever will be greater, shall be your minister.
44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל	44 And whosoever will be first among you, shall be the servant of all.
45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	45 For the Son of man also is not come to be ministered unto, but to minister, and to give his life a redemption for many.
46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות	46 And they came to Jericho: and as he went out of Jericho, with his disciples, and a very great multitude, Bartimeus the blind man, the son of Timeus, sat by the way side begging.
47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני	47 Who when he had heard, that it was Jesus of Nazareth, began to cry out, and to say: Jesus son of David, have mercy on me.
48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני	48 And many rebuked him, that he might hold his peace; but he cried a great deal the more: Son of David, have mercy on me.
49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך	49 And Jesus, standing still, commanded him to be called. And they call the blind man, saying to him: Be of better comfort: arise, he calleth thee.
50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע	50 Who casting off his garment leaped up, and came to him.
51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה	51 And Jesus answering, said to him: What wilt thou that I should do to thee? And the blind man said to him: Rabboni, that I may see.
52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך	52 And Jesus saith to him: Go thy way, thy faith hath made thee whole. And immediately he saw, and followed him in the way.