Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 26

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו	1 Après avoir terminé tous ces discours, Jésus dit à ses disciples:
2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב	2 "Vous savez que dans deux jours c’est la Pâque; le Fils de l’Homme sera livré pour être mis en croix.”
3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא	3 Au même moment les chefs des prêtres et les Anciens du peuple se réunissaient à la résidence du Grand Prêtre, qui s’appelait Caïphe.
4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו	4 Là ils se mirent d’accord pour s’emparer de Jésus dans un coup monté et pour le mettre à mort.
5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם	5 Mais ils disaient: "Pas durant la fête, car le peuple pourrait s’agiter.”
6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע	6 Tandis que Jésus était à Béthanie dans la maison de Simon le lépreux,
7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן	7 une femme s’approcha de lui. Elle apportait un vase d’albâtre avec du parfum de myrrhe de grande valeur, et elle répandit le parfum sur sa tête pendant qu’il était allongé avec les invités.
8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה	8 En voyant cela les disciples s’indignèrent: "Pourquoi ce gâchis?
9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים	9 On aurait pu vendre ce parfum très cher et donner l’argent aux pauvres.”
10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי	10 Mais Jésus s’en aperçoit et il leur dit: "Pourquoi cherchez-vous des ennuis à cette femme? Ce qu’elle vient de faire pour moi est une bonne œuvre.
11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד	11 Des pauvres, vous en avez toujours avec vous, mais moi vous ne m’aurez pas toujours.
12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת	12 Elle préparait déjà ma sépulture quand elle a versé sur mon corps ce parfum de myrrhe.
13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה	13 “En vérité je vous le dis, partout où cet Évangile sera proclamé, dans le monde entier, on dira aussi ce qu’elle a fait et on se souviendra d’elle.”
14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים	14 À ce moment l’un des Douze, qui s’appelait Judas Iscariote, alla trouver les chefs des prêtres
15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף	15 et leur dit: "Combien me donnerez-vous pour que je vous le livre?” Ils lui donnèrent trente pièces d’argent,
16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו	16 et dès lors il chercha l’occasion de le livrer.
17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח	17 Le premier jour des Pains sans Levain, les disciples vinrent demander à Jésus: "Où mangeras-tu la Pâque? Où veux-tu que nous la préparions?”
18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי	18 Il leur dit: "Allez à la ville, chez un tel, et dites-lui: Le Maître te fait dire: Mon heure est proche, je veux faire la Pâque chez toi avec mes disciples.”
19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח	19 Les disciples firent comme Jésus l’avait ordonné et ils préparèrent la Pâque.
20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר	20 Le soir venu, Jésus se mit à table avec les Douze et,
21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני	21 pendant qu’ils mangeaient, il leur dit: "En vérité je vous le dis, l’un de vous va me livrer.”
22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני	22 Ils en étaient profondément peinés et chacun se mit à lui demander: "Ce serait moi, Seigneur?”
23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני	23 Et lui leur dit: "La main du traître était avec la mienne, prenant du même plat!
24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד	24 Le Fils de l’Homme s’en va comme l’Écriture le dit de lui, mais malheur à cet homme par qui le Fils de l’Homme est livré. Il vaudrait mieux pour lui qu’il ne soit pas né.”
25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת	25 Judas prit également la parole: "Ce serait moi, Seigneur?” Et Jésus répondit: "Tu l’as dit.”
26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי	26 Pendant qu’ils mangeaient, Jésus prit du pain, prononça une bénédiction et le rompit. Puis il le donna aux disciples en disant: "Prenez et mangez, ceci est mon corps.”
27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם	27 Ensuite il prit la coupe, il rendit grâce et la leur donna en disant: "Buvez-en tous;
28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים	28 ceci est mon sang, le sang de l’alliance, qui est versé pour une multitude, pour le pardon des péchés.
29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי	29 “Maintenant je vous le dis: je ne boirai plus de ce produit de la vigne jusqu’au jour où, avec vous, je boirai le vin nouveau dans le Royaume de mon Père.”
30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים	30 Après cela ils chantèrent les hymnes et partirent vers le mont des Oliviers.
31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן	31 Alors Jésus leur dit: "Cette nuit vous allez tous chuter à cause de moi. Car il est écrit: Je frapperai le pasteur et les brebis du troupeau seront dispersées.
32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה	32 Mais quand je me relèverai, j’irai vous attendre en Galilée.”
33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל	33 Pierre lui dit: "Même si tous tombent et abandonnent, moi jamais!”
34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים	34 Jésus répond: "En vérité je te le dis, cette nuit même, avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.”
35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים	35 Mais Pierre continue: "Même s’il me fallait mourir avec toi, je ne te renierais pas.” Et tous les disciples disent la même chose.
36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי	36 Après cela Jésus arrive avec eux à une propriété appelée Gethsémani et il dit aux disciples: "Asseyez-vous ici pendant que j’irai prier là-bas.”
37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג	37 Jésus prend avec lui Pierre et les deux fils de Zébédée, et il commence à être envahi par la tristesse et l’angoisse.
38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי	38 Il leur dit: "Mon âme est triste à en mourir. Restez ici et veillez avec moi.”
39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך	39 Puis il s’éloigne un peu et se prosterne face contre terre pour prier, disant: "Mon Père, si c’est possible, que cette coupe s’éloigne de moi. Cependant, non pas comme je veux, mais comme tu veux.”
40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת	40 Jésus vient alors vers les disciples et les trouve endormis; il dit à Pierre: "Vous n’avez donc pas été capables de rester une heure éveillés avec moi.
41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה	41 Veillez et priez pour ne pas être pris dans la tentation. Car l’esprit est généreux, mais la chair est faible.”
42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך	42 De nouveau Jésus s’éloigne et il prie une deuxième fois: "Mon Père, si cette coupe ne peut passer sans que je la boive, que ta volonté soit faite!”
43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות	43 Il revient et les trouve encore endormis: leurs yeux étaient lourds de sommeil.
44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה	44 Alors il les laisse, et une troisième fois il répète la même prière.
45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים	45 Lorsqu’il revient vers les disciples il leur dit: "C’est bien le moment de dormir et de vous reposer! L’heure est venue, et le Fils de l’Homme va être livré entre les mains des pécheurs.
46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי	46 Levez-vous, allons! Celui qui me trahit est déjà là.”
47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם	47 Jésus parlait encore lorsque arriva Judas, l’un des Douze, et avec lui les gens des chefs des prêtres et des Anciens du peuple, toute une troupe armée d’épées et de gourdins.
48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו	48 Celui qui le trahissait leur avait donné un signe: "C’est celui que j’embrasserai. Arrêtez-le.”
49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו	49 Aussitôt il approcha de Jésus et lui dit: "Salut, maître.” Et il l’embrassa.
50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו	50 Jésus lui dit: "Ami, fais donc ce qui t’amène.” Alors ils mirent la main sur lui et l’arrêtèrent
51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו	51 À ce moment, un de ceux qui étaient avec Jésus tira son épée, frappa le serviteur du Grand Prêtre et lui coupa l’oreille.
52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו	52 Alors Jésus lui dit: "Remets ton épée à sa place. Tous ceux qui prennent l’épée périssent par l’épée.
53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים	53 Crois-tu que je ne pourrais pas faire appel à mon Père et il m’enverrait sur-le-champ douze légions d’anges?
54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה	54 Si les Écritures disent que cela doit être, ne doivent-elles pas s’accomplir?”
55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי	55 À ce moment Jésus dit à la foule: "Pour m’arrêter vous êtes venus avec épées et gourdins, comme si j’étais un brigand! Tous les jours pourtant j’allais m’asseoir dans le Temple pour y enseigner, et vous ne m’avez pas arrêté!
56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו	56 Mais tout cela s’est fait de façon que s’accomplissent les écrits prophétiques.” À ce moment-là tous les disciples l’abandonnèrent et s’enfuirent.
57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים	57 Ceux qui avaient arrêté Jésus l’amenèrent chez le Grand Prêtre Caïphe. Là se réunirent les maîtres de la Loi et les Anciens.
58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר	58 Pierre avait suivi de loin, jusqu’à la résidence du Grand Prêtre; il entra et s’assit avec les hommes de la police du Temple pour voir la fin.
59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו	59 Les chefs des prêtres et tout le conseil du Sanhédrin cherchaient un faux témoignage pour condamner Jésus à mort.
60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר	60 Plusieurs faux témoins se présentèrent, mais on ne trouva rien. Voici pourtant que deux se présentent
61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים	61 et déclarent: "Cet homme a dit: Je suis capable de détruire le Temple de Dieu et de le rebâtir en trois jours.”
62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה	62 Alors le Grand Prêtre se lève et lui demande: "Tu ne réponds rien? Quelle est cette histoire dont ils t’accusent?”
63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים	63 Mais Jésus gardait le silence. Alors le Grand Prêtre lui dit: "Au nom du Dieu vivant, je t’ordonne de nous dire si tu es le Messie, le Fils de Dieu.”
64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים	64 Et Jésus répond: "Tu l’as dit! Et j’ajoute que dès maintenant vous verrez le Fils de l’Homme siéger à la droite du Tout-Puissant et venir sur les nuées du ciel.”
65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו	65 Aussitôt le Grand Prêtre déchire ses vêtements en disant: "Il a blasphémé! Qu’avons-nous à faire de témoins? Vous venez d’entendre le blasphème.
66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא	66 Quel est votre avis?” Ils répondent: "Il mérite la mort!”
67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי	67 À ce moment on commence à le gifler et à lui cracher à la figure; d’autres le frappent
68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך	68 en disant: "Messie, fais le prophète, dis-nous qui t’a frappé!”
69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי	69 Pierre était toujours assis dehors dans la cour. Or voici qu’une petite servante s’approche et lui dit: "Toi aussi, tu étais avec Jésus le Galiléen.”
70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת	70 Mais lui le nie devant tout le monde et il répond: "Je ne sais pas ce que tu veux dire.”
71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי	71 Comme il se rapproche de la porte pour sortir, une autre le voit et dit à ceux qui sont là: "Il accompagnait Jésus, le Nazaréen.”
72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש	72 De nouveau Pierre nie et même il jure: "Je ne connais pas cet homme!”
73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך	73 Un peu plus tard ceux qui sont présents disent à Pierre: "Tu es sûrement l’un des leurs, tu as bien l’accent de là-bas.”
74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול	74 Mais lui commence à lancer des malédictions et à jurer: "Je ne connais pas cet homme!” Presque aussitôt un coq chante
75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי	75 et Pierre se rappelle le mot que Jésus lui a dit: "Avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.” Alors il sort et il pleure amèrement.