Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 18

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים	1 In that hour, the disciples drew near to Jesus, saying, “Whom do you consider to be greater in the kingdom of heaven?”
2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם	2 And Jesus, calling to himself a little child, placed him in their midst.
3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים	3 And he said: “Amen I say to you, unless you change and become like little children, you shall not enter into the kingdom of heaven.
4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים	4 Therefore, whoever will have humbled himself like this little child, such a one is greater in the kingdom of heaven.
5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל	5 And whoever shall accept one such little child in my name, accepts me.
6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים	6 But whoever will have led astray one of these little ones, who trust in me, it would be better for him to have a great millstone hung around his neck, and to be submerged in the depths of the sea.
7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול	7 Woe to a world that leads people astray! Although it is necessary for temptations to arise, nevertheless: Woe to that man through whom temptation arises!
8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם	8 So if your hand or your foot leads you to sin, cut it off and cast it away from you. It is better for you to enter into life disabled or lame, than to be sent into eternal fire having two hands or two feet.
9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם	9 And if your eye leads you to sin, root it out and cast it away from you. It is better for you to enter into life with one eye, than to be sent into the fires of Hell having two eyes.
10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים	10 See to it that you do not despise even one of these little ones. For I say to you, that their Angels in heaven continually look upon the face of my Father, who is in heaven.
11 כי בא בן האדם להושיע את האבד	11 For the Son of man has come to save what had been lost.
12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה	12 How does it seem to you? If someone has one hundred sheep, and if one of them has gone astray, should he not leave behind the ninety-nine in the mountains, and go out to seek what has gone astray?
13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו	13 And if he should happen to find it: Amen I say to you, that he has more joy over that one, than over the ninety-nine which did not go astray.
14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה	14 Even so, it is not the will before your Father, who is in heaven, that one of these little ones should be lost.
15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך	15 But if your brother has sinned against you, go and correct him, between you and him alone. If he listens to you, you will have regained your brother.
16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר	16 But if he will not listen you, invite with you one or two more, so that every word may stand by the mouth of two or three witnesses.
17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס	17 And if he will not listen to them, tell the Church. But if he will not listen to the Church, let him be to you like the pagan and the tax collector.
18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים	18 Amen I say to you, whatever you will have bound on earth, shall be bound also in heaven, and whatever you will have released on earth, shall be released also in heaven.
19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים	19 Again I say to you, that if two of those among you have agreed on earth, about anything whatsoever that they have requested, it shall be done for them by my Father, who is in heaven.
20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם	20 For wherever two or three are gathered in my name, there am I, in their midst.”
21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים	21 Then Peter, drawing near to him, said: “Lord, how many times shall my brother sin against me, and I forgive him? Even seven times?”
22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע	22 Jesus said to him: “I do not say to you, even seven times, but even seventy times seven times.
23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו	23 Therefore, the kingdom of heaven is compared to a man who was king, who wanted to take account of his servants.
24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף	24 And when he had begun taking account, one was brought to him who owed him ten thousand talents.
25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם	25 But since he did not have any way to repay it, his lord ordered him to be sold, with his wife and children, and all that he had, in order to repay it.
26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך	26 But that servant, falling prostrate, begged him, saying, ‘Have patience with me, and I will repay it all to you.’
27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב	27 Then the lord of that servant, being moved with pity, released him, and he forgave his debt.
28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי	28 But when that servant departed, he found one of his fellow servants who owed him one hundred denarius. And taking hold of him, he choked him, saying: ‘Repay what you owe.’
29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל	29 And his fellow servant, falling prostrate, petitioned him, saying: ‘Have patience with me, and I will repay it all to you.’
30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו	30 But he was not willing. Instead, he went out and had him sent to prison, until he would repay the debt.
31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה	31 Now his fellow servants, seeing what was done, were greatly saddened, and they went and reported to their lord all that was done.
32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני	32 Then his lord called him, and he said to him: ‘You wicked servant, I forgave you all your debt, because you pleaded with me.
33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך	33 Therefore, should you not also have had compassion on your fellow servant, just as I also had compassion on you?’
34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו	34 And his lord, being angry, handed him over to the torturers, until he repaid the entire debt.
35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם	35 So, too, shall my heavenly Father do to you, if each one of you will not forgive his brother from your hearts.”