Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו	1 Nel quarto anno del re Dario, nel quarto giorno del nono mese, che è Casleu, la parola del Signore fu indirizzata a Zaccaria.
2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה	2 Allora avevan mandato alla casa di Dio Sarasar, Rogomelec e gli uomini che eran con lui, per pregare dinanzi al Signore,
3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים	3 e per interrogare i sacerdoti della casa del Signore degli eserciti e i profeti, con queste parole: « Devo piangere il quinto mese, o devo purificarmi, come ho già fatto per molti anni? »
4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר	4 La parola del Signore degli eserciti mi fu rivolta in questi termini:
5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני	5 « Parla a tutto il popolo del paese, e ai sacerdoti, e di' loro: — Quando voi digiunaste e piangeste il quinto e il settimo mese in questi settanta anni, faceste forse per me il vostro digiuno?
6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים	6 E quando avete mangiato e bevuto, non avete forse mangiato e bevuto, per conto vostro?
7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב	7 Non son forse queste le parole dette dal Signore per mezzo degli antichi profeti, quando Gerusalemme era piena di popolo e di ricchezze, essa e le città circonvicine, quando erano abitate le parti del mezzogiorno e le pianure? »
8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר	8 E la parola del Signore fu indirizzata a Zaccaria in questi termini:
9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו	9 « Così parla il Signore degli eserciti, dicendo: Giudicate secondo la verità, usate misericordia e compassione, ciascuno verso il suo fratello,
10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם	10 e guardatevi dall'opprimer la vedova e l'orfano, il forestiero e il povero, e nessuno pensi nel suo cuore a far del male al fratello ».
11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע	11 Ma essi non vollero dar retta, voltarono lo ribelli spalle, e ingrossarono l'udito per non intendere.
12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות	12 E resero il loro cuore come il diamante, per non ascoltare la legge e lo parole che il Signore degli eserciti, per mezzo del suo spirito, aveva messe in bocca agli antichi profeti; e ne venne la grande ira del Signore degli eserciti.
13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות	13 E avvenne: « Siccome alle parole non han dato ascolto, essi grideranno, ed io non li esaudirò, — dice il Signore degli eserciti, — ne li ho dispersi per tutti i regni, loro ignoti, e, senza di essi, la terra è stata desolata, non essendoci chi andasse e venisse ». Così una terra di delizie l'han ridotta a un deserto.
14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה