Ḥavaqquq (חבקוק) - Abacuc 8

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו	1 Stoß ins Horn! Denn wie ein Geier kommt das Unheil über das Haus des Herrn, weil sie meinen Bund nicht halten und mein Gesetz missachten.
2 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל	2 Sie schreien zwar zu mir: Mein Gott! Wir, Israel, kennen dich doch.
3 זנח ישראל טוב אויב ירדפו	3 Aber Israel hat das Gute verworfen. Darum soll der Feind es verfolgen.
4 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת	4 Sie setzen Könige ein, aber gegen meinen Willen; sie wählen Fürsten, doch ich erkenne sie nicht an. Sie machen sich Götzen aus ihrem Silber und Gold - wohl damit es vernichtet wird.
5 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין	5 Samaria, dein Kalb ist verworfen. Mein Zorn ist entbrannt gegen sie; wie lange noch sind sie unfähig, sich zu läutern?
6 כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון	6 Denn wer sind Israel und das Kalb? Ein Handwerker hat das Kalb gemacht und es ist kein Gott. Ja, zersplittert soll es am Boden liegen, das Kalb von Samaria.
7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו	7 Denn sie säen Wind und sie ernten Sturm. Halme ohne Ähren bringen kein Mehl. Und wenn sie es bringen, verschlingen es Fremde.
8 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו	8 Israel ist schon verschlungen. Jetzt gilt es im Kreis der Völker als wertloses Zeug.
9 כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים	9 Denn Israel ist nach Assur gelaufen. Ein Wildesel bleibt für sich allein; Efraim aber macht Liebesgeschenke.
10 גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים	10 Auch wenn sie sich unter den Völkern preisgeben, treibe ich sie jetzt zusammen; schon bald sollen sie sich krümmen unter der Last des Königs der Fürsten.
11 כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא	11 Efraim hat viele Altäre gebaut, um sich zu entsündigen, doch die Altäre sind ihm zur Sünde geworden.
12 אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו	12 Ich kann ihnen noch so viele Gesetze aufschreiben, sie gelten ihnen so wenig wie die eines Fremden.
13 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו	13 Schlachtopfer lieben sie, sie opfern Fleisch und essen davon; der Herr aber hat kein Gefallen an ihnen. Jetzt denkt er an ihre Schuld und straft sie für ihre Sünden: Sie müssen zurück nach Ägypten.
14 וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה	14 Israel hat seinen Schöpfer vergessen und große Paläste gebaut, Juda hat viele Festungen errichtet. Doch ich sende Feuer in seine Städte; es soll seine Paläste verzehren.