Micà (מיכה) - Michea 21

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל	2 “ Fili hominis, pone faciemtuam contra meridiem et stilla ad austrum et propheta ad saltum agri Nageb.
3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע	3 Etdices saltui Nageb: Audi verbum Domini. Haec dicit Dominus Deus: Ecce egosuccendam in te ignem, et comburet in te omne lignum viride et omne lignumaridum; non exstinguetur flamma succensionis, et comburetur in ea omnis faciesab austro usque ad aquilonem.
4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון	4 Et videbit universa caro quia ego Domínussuccendi eam, nec exstinguetur ”.
5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד	5 Et dixi: “ Heu, Domine Deus! Ipsi dicuntde me: “Numquid non per parabolas loquitur iste?” ”.
6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם	6 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה	7 “ Fili hominis, pone faciem tuamad Ierusalem et stilla ad sanctuaria et propheta contra humum Israel.
8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	8 Et dicesterrae Israel: Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego ad te, et eiciam gladium meumde vagina sua et occidam in te iustum et impium.
9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה	9 Pro eo autem quod occidi inte iustum et impium, idcirco egredietur gladius meus de vagina sua ad omnemcarnem, ab austro ad aquilonem,
10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ	10 ut sciat omnis caro quia ego Dominus eduxigladium meum de vagina sua irrevocabilem.
11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג	11 Et tu, fili hominis, ingemisce in contritione lumborum et in amaritudinibusingemisce coram eis.
12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך	12 Cumque dixerint ad te: “Quare tu gemis?”, dices: Proauditu quia venit et tabescet omne cor, et dissolventur universae manus, etinfirmabitur omnis spiritus, et per cuncta genua fluent aquae; ecce venit etfiet ”, ait Dominus Deus.
13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה	13 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם	14 “ Fili hominis, propheta etdices: Haec dicit Dominus Deus: Loquere: Gladius, gladius exacutus est et etiam limatus;
15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח	15 ut caedat victimas exacutus est, ut splendeat limatus est.
16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות	16 Et datus est ad levigandum, ut teneatur manu. Iste exacutus est gladius et iste limatus, ut sit in manu interficientis.
17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי	17 Clama et ulula, fili hominis, quia hic directus est in populum meum, hic in cunctos duces Israel, qui gladio traditi sunt cum populo meo.
18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	18 Idcirco plaude super femur, quia probatio est, dicit Dominus Deus.
19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא	19 Tu ergo, fili hominis, propheta et percute manu ad manum. Et duplicetur gladius, ac triplicetur gladius interfectorum: hic est gladius occisionis magnae, qui eos circumdat,
20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה	20 ut cor tabescat, et multiplicentur corruentes. In omnibus portis eorum dedi occisionem gladii: eheu, facti acuti et limati ad fulgendum, politi ad caedem!
21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד	21 “Exacuere, vade ad dexteram sive ad sinistram, quocumque acies tuae sunt destinatae”.
22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק	22 Quin et ego plaudam manu ad manum et saturabo indignationem meam, ego Dominus locutus sum ”.
23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש	23 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו	24 “Et tu, fili hominis, pone tibiduas vias, ut veniat gladius regis Babylonis: de terra una egrediantur ambae; etindicem statue, in capite viae civitatis statue.
25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ	25 Viam pones, quo veniatgladius, ad Rabba filiorum Ammon et ad Iudam in Ierusalem munitissimam.
26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל	26 Statenim rex Babylonis in bivio in capite duarum viarum, divinationem quaerens,commiscens sagittas; interrogat teraphim, iecur consulit.
27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו	27 Ad dexteram eiusfacta est divinatio super Ierusalem, ut ponat arietes, ut aperiat os ad caedem,ut elevet vocem in ululatu, ut ponat arietes contra portas, ut comportetaggerem, ut aedificet munitiones.
28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק	28 Eritque quasi consulens frustra oraculum inoculis eorum, et iuramenta sanctissima sunt eis; ipse autem in memoriamrevocabit iniquitatem ad capiendum.
29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ	29 Idcirco haec dicit Dominus Deus: Pro eoquod in memoriam revocastis iniquitatem vestram, et revelatae suntpraevaricationes vestrae, et apparuerunt peccata vestra in omnibus operibusvestris; pro eo, inquam, quod in memoriam revocati estis, manu capiemini.
30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך	30 Tuautem, profane, impie dux Israel, cuius venit dies in tempore iniquitatisfinitae —
31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית	31 haec dicit Dominus Deus — auferatur cidaris, tollatur corona;hoc non erit amplius. Humile sublevetur, et sublime humilietur.
32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי	32 Ruinam,ruinam, ruinam ponam illud; et hoc non fiet, donec veniat, cuius est iudicium,et tradam ei.
	33 Et tu, fili hominis, propheta et dic: Haec dicit Dominus Deus ad filios Ammonet ad opprobrium eorum; et dices: Gladius, gladius est evaginatus ad occidendum,limatus ad consumendum, ut fulgeat,
	34 cum tibi videntur vana, et divinanturmendacia, ut ponatur gladius ad colla profanorum impiorum, quorum venit dies intempore iniquitatis finitae.
	35 Revertatur ad vaginam suam. In loco, in quocreatus es, in terra nativitatis tuae iudicabo te.
	36 Et effundam super teindignationem meam, in igne furoris mei sufflabo in te; daboque te in manushominum insipientium et fabricantium interitum.
	37 Igni eris cibus, sanguis tuuserit in medio terrae; oblivioni traderis, quia ego Dominus locutus sum ”.