Micà (מיכה) - Michea 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 Cette parole de Yahvé me fut adressée:
2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל	2 “Fils d’homme, tourne-toi vers ta droite, prophétise vers le sud, prophétise contre la forêt du sud.
3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע	3 Tu diras à la forêt du sud: Écoute la parole de Yahvé… “Voici ce que dit Yahvé: Je vais allumer chez toi un feu qui dévorera tout arbre, vert ou sec. Ce feu violent ne s’éteindra pas et tous les personnages s’y brûleront, depuis le sud jusqu’au nord.
4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון	4 Alors tout mortel comprendra que c’est moi, Yahvé, qui l’ai allumé, car il ne s’éteindra pas.”
5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד	5 Je répondis: “Ah! Yahvé, ils disent que je parle toujours de façon mystérieuse!”
6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם	6 Alors cette parole de Yahvé me fut adressée:
7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה	7 “Fils d’homme, tourne-toi vers Jérusalem, prophétise contre le Temple, prophétise contre la terre d’Israël.
8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	8 Tu diras à la terre d’Israël cette parole de Yahvé: Je viens m’en prendre à toi. Je vais sortir mon épée du fourreau et retrancher le juste comme le méchant.
9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה	9 Oui, je veux retrancher de toi le juste comme le méchant; c’est pourquoi mon épée sort de son fourreau pour frapper tout mortel, depuis le sud jusqu’au nord.
10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ	10 Et tout mortel saura que c’est moi Yahvé qui ai sorti l’épée du fourreau: elle n’y rentrera pas.
11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג	11 “Mets-toi à gémir, fils d’homme! Pousse des gémissements sous leurs yeux, comme si tu avais le cœur brisé, rempli de tristesse.
12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך	12 Et s’ils te disent: Pourquoi ces plaintes? tu leur répondras: C’est une nouvelle qui vient d’arriver, tous vont se démoraliser, les mains leur en tomberont, les esprits se troubleront et les genoux trembleront. Or voici qu’elle vient, elle est là, dit Yahvé.”
13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה	13 Une parole de Yahvé me fut adressée:
14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם	14 “Fils d’homme, prophétise. Tu leur diras cette parole de Yahvé: L’épée brille, on l’a aiguisée!
15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח	15 On l’a aiguisée pour le massacre, elle brille et jette des éclairs.
16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות	16 Yahvé l’a donnée pour qu’on la fasse briller et qu’on la prenne à pleine main; elle est aiguisée cette épée, elle brille, on va la remettre au bourreau.
17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי	17 Crie, fils d’homme, pousse des hurlements, car elle est destinée à mon peuple, à tous les chefs d’Israël. Ils sont livrés à l’épée avec le peuple, frappe-toi de désespoir!
18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	18 Le châtiment est décidé - parole de Yahvé.
19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא	19 Et toi, fils d’homme, prophétise et applaudis des deux mains. Que l’épée repasse trois fois, l’épée qui transperce les victimes, la grande épée qui massacre et qui passe au milieu d’eux.
20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה	20 Tous vont perdre cœur et beaucoup tomberont, car à toutes les portes j’ai placé l’épée pour le massacre; elle jette des éclairs, elle brille pour le massacre.
21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד	21 Tranche à droite, tranche à gauche, frappe de tous côtés!
22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק	22 Et moi j’applaudirai des deux mains, ma colère sera satisfaite: moi Yahvé, j’ai parlé.
23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש	23 Cette parole de Yahvé me fut adressée:
24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו	24 “Fils d’homme, trace donc deux chemins pour l’épée du roi de Babylone. Les deux partent du même endroit et tu y mets une pancarte pour que l’épée puisse choisir entre les deux chemins qui mènent chacun à une ville:
25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ	25 soit Rabba des Ammonites, soit Juda, avec Jérusalem au centre.
26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל	26 Le roi de Babylone se tient à la croisée des chemins, il consulte les sorts, il a secoué les flèches, interrogé les idoles, examiné le foie des animaux.
27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו	27 Le sort a fait venir Jérusalem dans sa main droite. Aussitôt il lance un cri de guerre: “Placez les machines contre les portes, élevez des remblais, creusez des tranchées!”
28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק	28 Les habitants de Jérusalem ( ) n’osent pas y croire, mais le roi de Babylone n’a pas oublié leur infidélité et il va les faire payer.
29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ	29 Et voici ce que dit Yahvé: Vous avez fait le nécessaire pour que vos méfaits soient dévoilés, pour qu’on se souvienne de vos dettes, pour qu’on mette le péché à nu dans toutes vos mauvaises actions. Je me suis souvenu de vous et vous serez pris par force.
30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך	30 Le temps du châtiment définitif est arrivé pour toi, prince d’Israël, infâme criminel.
31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית	31 Voici ce que dit Yahvé: On arrachera le turban, on enlèvera la couronne, et la situation sera retournée; ce qui est bas sera élevé et ce qui est élevé sera abaissé.
32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי	32 Des ruines, des ruines, encore des ruines, voilà ce que j’en ferai, jusqu’à ce que vienne celui à qui appartient le droit; c’est lui que je mettrai en place.
	33 Prophétise donc, fils d’homme, à l’intention des Ammonites en réponse à leurs insultes. Tu leur diras cette parole de Yahvé: On a tiré l’épée pour le massacre, l’épée brille et dévore, elle lance des éclairs.
	34 Tu t’appuies sur des visions fausses, des signes mensongers; tu seras livré à l’épée et jeté avec les méchants massacrés: l’heure est venue, l’injustice arrive à sa fin.
	35 Retourne chez toi, laisse ces terres: je veux te juger là même où tu as été créé, sur la terre où tu es né.
	36 Je déchaînerai contre toi ma colère, le feu de ma fureur soufflera sur toi; je te livrerai aux mains d’hommes barbares qui ne savent que détruire.
	37 Je te livrerai au feu, ton sang se répandra sur tes terres, et l’on ne se souviendra plus de toi, car moi Yahvé, j’ai parlé.