Amos (עמוס) - Amos 8

¹ בעת ההיא נאם יהוה ויציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם מקבריהם² ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו³ ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות⁴ ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב⁵ מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב⁶ הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה⁷ גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה⁸ איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים⁹ הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם¹⁰ לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר¹¹ וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום¹² הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה¹³ אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום¹⁴ על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה¹⁵ קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה¹⁶ מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה¹⁷ כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה¹⁸ מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי¹⁹ הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר²⁰ עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו²¹ על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני²² הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי