Amos (עמוס) - Amos 48

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה	1 Über Moab: So spricht der Herr der Heere, der Gott Israels: Weh über Nebo, es wird verwüstet, erobert wird Kirjatajim. Zuschanden wird die Hochburg und geschleift.
2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב	2 Moabs Ruhm ist dahin. In Heschbon plante man sein Verderben: Kommt, wir rotten es aus, sodass es kein Volk mehr ist. Auch du, Madmen, wirst verstummen; das Schwert verfolgt dich.
3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול	3 Horch! Wehgeschrei aus Horonajim: Verwüstung und große Zerstörung!
4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה	4 Zerstört ist Moab! So gellt der Schrei bis nach Zoar.
5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו	5 Die Steige von Luhit steigt man weinend hinauf. Ja, am Abstieg von Horonajim hört man über die Zerstörung entsetzliches Schreien.
6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר	6 Flieht, rettet euer Leben! Macht es wie der Wildesel in der Wüste!
7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד	7 Weil du auf eigene Werke und Schätze vertraut hast, wirst auch du erobert werden. In die Verbannung muss Kemosch ziehen samt seinen Priestern und Fürsten.
8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה	8 Der Verwüster kommt über jede Stadt, keine Stadt kann sich retten. Verheert wird das Tal, verwüstet die Ebene, so spricht der Herr.
9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן	9 Setzt ein Grabmal für Moab; denn es verfällt ganz und gar. Seine Städte werden zur Wüste, niemand wohnt mehr darin.
10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם	10 Verflucht, wer den Auftrag des Herrn lässig betreibt, ja, verflucht, wer sein Schwert abhält vom Blutvergießen.
11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר	11 Ungestört war Moab von Jugend an, ruhig lag es auf seiner Hefe. Es wurde nicht umgeschüttet von Gefäß zu Gefäß: Nie musste es in die Verbannung ziehen.Darum blieb ihm sein Wohlgeschmack erhalten, sein Duft veränderte sich nicht.
12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו	12 Darum kommen Tage - Spruch des Herrn -, da schicke ich Kellermeister zu ihm; sie gießen es um, entleeren seine Gefäße und zerschlagen seine Krüge.
13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם	13 Moab wird an Kemosch zuschanden, wie das Haus Israel zuschanden wurde an Bet-El, auf das es vertraute.
14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה	14 Wie könnt ihr sagen: Helden sind wir, starke Krieger zum Kampf?
15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו	15 Der Verwüster Moabs und seiner Städte steigt hinauf; da steigen seine besten jungen Männer hinab, um geschlachtet zu werden - Spruch des Königs, Herr der Heere ist sein Name.
16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד	16 Der Untergang Moabs rückt heran, schnell eilt sein Unglück herbei.
17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה	17 Beklagt es alle, ihr seine Nachbarn, und alle, die ihr seinen Namen kennt. Sagt: Ach, wie ist zerbrochen der starke Stab, das herrliche Zepter!
18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך	18 Steig herab von deiner Würde, setz dich in den Kot, du thronende Tochter Dibon! Denn Moabs Verwüster zieht hinauf zu dir, zerstört deine Burgen.
19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה	19 Stellt euch an den Weg und späht aus, ihr Einwohner von Aroër! Fragt den Flüchtling und die fliehende Frau, sagt: Was ist denn geschehen?
20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב	20 Zuschanden ist Moab, ja, ganz zerbrochen. Klagt und schreit! Meldet am Arnon: Moab ist verwüstet.
21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת	21 Ein Gericht kam über das ebene Land, über Holon, Jahaz und Mefaat,
22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים	22 über Dibon, Nebo und Bet-Diblatajim,
23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון	23 über Kirjatajim, Bet- Gamul und Bet-Meon,
24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות	24 über Kerijot und Bozra und über alle Städte des Landes Moab, die fernen und die nahen.
25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה	25 Abgehauen ist Moabs Horn, zerschmettert sein Arm [- Spruch des Herrn].
26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא	26 Macht es betrunken; denn es hat geprahlt gegen den Herrn. So stürze Moab in sein eigenes Gespei und verfalle nun selbst dem Gespött.
27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד	27 Oder diente nicht Israel dir zum Gespött? Wurde es etwa beim Diebstahl ertappt, dass du höhnend den Kopf geschüttelt hast, sooft du von ihm sprachst?
28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת	28 Verlasst die Städte, wohnt in den Felsen, ihr Bewohner von Moab! Macht es wie die Taube, die nistet an den Wänden der offenen Schlucht.
29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו	29 Wir haben von Moabs Stolz gehört - es ist stolz über die Maßen -; von seinem Hochmut und Stolz haben wir gehört, von seinem Dünkel und hochfahrenden Sinn.
30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו	30 Ich kenne seinen Übermut - Spruch des Herrn -, sein Geschwätz ist nicht wahr, sein Tun ist nicht recht.
31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה	31 Darum jammere ich laut über Moab, über ganz Moab klage ich und seufze über die Leute von Kir- Heres.
32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל	32 Mehr als um Jaser weine ich um dich, Weinstock von Sibma; bis ans Meer zogen sich deine Ranken hin, sie reichten bis Jaser. Über deine Weinlese und Ernte fiel der Verwüster her.
33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד	33 Verschwunden sind Freude und Jubelgeschrei vom Fruchtland und vom Land Moab. Die Kufen sind leer von Wein, kein Winzer keltert, kein Jauchzen ertönt.
34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו	34 Das Schreien von Heschbon und Elale dringt bis Jahaz, laut klagt man von Zoar bis Horonajim und Eglat-Schelischija; denn selbst das Wasser von Nimrim versiegt.
35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו	35 Ich mache es für Moab unmöglich - Spruch des Herrn -, dass jemand auf der Kulthöhe opfert und seinen Göttern Rauchopfer darbringt.
36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו	36 Darum jammert mein Herz um Moab wie eine Flöte, ja mein Herz jammert um die Leute von Kir-Heres wie eine Flöte, weil sie ihre ganze Habe verloren.
37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק	37 Jedes Haupt ist kahl geschoren und jeder Bart abgeschnitten, an allen Händen sind Trauermale und um die Hüften Trauerkleider.
38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה	38 Auf allen Dächern und Plätzen Moabs hört man nichts als Klage. Ja, ich zerschlage Moab wie ein Gefäß, das niemand mehr will - Spruch des Herrn.
39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו	39 Ach, wie ist es zerbrochen, wie hat Moab sich schmählich zur Flucht gewandt! So wird Moab zum Gespött und zu einem Bild des Entsetzens für all seine Nachbarn.
40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב	40 Denn so spricht der Herr: Seht, wie ein Adler schwebt es heran und breitet seine Schwingen über Moab aus.
41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה	41 Die Städte werden erobert, die Festungen eingenommen. Das Herz der Helden Moabs ist an jenem Tag wie das Herz einer Frau in Wehen.
42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל	42 Vernichtet wird Moab, sodass es kein Volk mehr ist; denn es hat geprahlt gegen den Herrn.
43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה	43 Grauen, Grube und Garn warten auf dich, Bewohner von Moab - Spruch des Herrn.
44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה	44 Wer dem Grauen entflieht, fällt in die Grube, wer aus der Grube steigt, fängt sich im Garn. Ja, das werde ich über Moab bringen im Jahr seiner Bestrafung - Spruch des Herrn.
45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון	45 Im Schatten von Heschbon bleiben erschöpft Flüchtlinge stehen. Doch Feuer geht aus von Heschbon, eine Flamme von Sihons Haus. Es verzehrt die Schläfe Moabs, den Scheitel der lärmenden Schreier.
46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה	46 Wehe dir, Moab, verloren bist du, Volk des Kemosch. Denn deine Söhne schleppt man in die Verbannung, deine Töchter in die Gefangenschaft.
47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב	47 Aber in ferner Zukunft wende ich Moabs Geschick - Spruch des Herrn. [Bis hierher geht das Gerichtswort über Moab.]