Amos (עמוס) - Amos 48

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה	1 À propos de Moab, voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Malheur à Nébo, elle est saccagée, honte à Kiryatayim, elle été prise, la Citadelle a été violée,
2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב	2 la gloire de Moab n’est plus! À Heshbon, on a préparé sa chute: “Venez, rayons-la des villes du pays!” Toi aussi, Madmen, réduite au silence! derrière toi arrive l’épée.
3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול	3 Un cri monte de Horonaïm: “Ruine et grande défaite!”
4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה	4 Moab est brisé, jusqu’à Soar on entend ses cris.
5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו	5 On prend en pleurant la montée de Louhit; dans la descente de Horonaïm, on pousse des cris de détresse.
6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר	6 Fuyez, sauvez votre vie, imitez l’âne sauvage au désert!
7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד	7 Tu comptais sur tes œuvres et sur tes richesses, mais toi aussi tu seras prise. Kémoch partira en exil avec ses prêtres et ses chefs.
8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה	8 Le destructeur s’est jeté sur ses villes; aucune ne sera épargnée. La vallée sera dévastée et le plateau saccagé, comme Yahvé l’a dit.
9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן	9 Donnez des ailes à Moab pour qu’il puisse s’envoler! Ses villes deviendront un désert et plus personne n’y demeurera.
10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם	10 Maudissez qui fait à moitié le travail de Yahvé, maudissez celui qui prive de sang son épée!
11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר	11 Moab était en paix depuis sa jeunesse, reposant sur sa lie comme un vin que l’on n’a pas vidé de cruche en cruche. Jamais il n’était allé en exil, c’est pourquoi il gardait son goût et son arôme lui restait.
12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו	12 Mais voici que des jours viennent - parole de Yahvé, où j’enverrai chez lui ceux qui le passeront de vase en cruche: ils videront ces vases et briseront ces cruches!
13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם	13 Alors Moab aura honte de Kémoch, comme la maison d’Israël a eu honte de Béthel en qui elle mettait sa confiance.
14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה	14 Comment pouvez-vous dire: Nous sommes des braves, nous sommes vaillants à la guerre?
15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו	15 Moab a été dévastée, on a pris ses villes d’assaut; les meilleurs de ses jeunes sont descendus à la boucherie - parole du roi dont le nom est Yahvé Sabaot.
16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד	16 La ruine de Moab est proche, son malheur ne saurait tarder.
17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה	17 Plaignez-le, vous tous qui l’entourez, vous qui connaissez son nom; dites: “Comment, on l’a brisé, ce bâton puissant, ce sceptre magnifique?”
18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך	18 Descends de ta gloire, assieds-toi sur le sol brûlé, fille de Dibon trop bien installée! Le fléau de Moab est monté contre toi, il a détruit tes forteresses.
19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה	19 Poste-toi sur la route et guette, toi qui habites Aroër, interroge le fuyard et le rescapé, dis-leur: “Que s’est-il passé?”
20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב	20 “Moab a été battu, humilié. Lamente-toi et pousse des cris, annonce dans l’Arnon que Moab est dévasté!”
21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת	21 Le jugement est venu contre le plateau, contre Holon, Yahsa, Méfaat,
22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים	22 Dibon, Nébo, Beth-Diblatayim,
23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון	23 Kiryatayim, Beth-Gamoul, Beth-Méon,
24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות	24 Kériyot, Bosra - contre toutes les villes du pays de Moab, les plus lointaines comme les plus proches.
25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה	25 La puissance de Moab va être abattue, et son bras, brisé - parole de Yahvé.
26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא	26 Enivrez-le parce qu’il s’est dressé contre Yahvé. Que Moab se roule dans son vomissement et qu’on se moque de lui.
27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד	27 Est-ce que tu ne te moquais pas d’Israël? Mais avait-il été surpris parmi des voleurs, pour que tu secoues la tête chaque fois que tu parlais de lui?
28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת	28 Laissez vos villes et campez dans les rochers, habitants de Moab, comme la colombe qui accroche son nid sur la paroi d’une gorge profonde!
29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו	29 Nous avons appris l’orgueil de Moab, du très orgueilleux Moab, ses prétentions, sa fierté, son insolence, et l’arrogance de son cœur.
30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו	30 Je connais sa suffisance - parole de Yahvé, ses bavardages qui ne mènent à rien.
31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה	31 C’est pourquoi je me lamente sur Moab, je pousse des cris pour tous ceux de Moab, je gémis sur les habitants de Kir-Hérès.
32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל	32 Je pleure sur toi comme sur Yazer, vignoble de Sidma. Tes branches s’étendaient au-delà de la mer, elles atteignaient Yazer; mais sur ta récolte et sur ta vendange, le fléau s’est abattu.
33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד	33 La joie et la fête ont disparu des vergers et des champs de Moab; j’ai fait se terminer le vin des cuves, et les fouleurs ne foulent plus, on n’entend plus leurs cris joyeux.
34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו	34 Les clameurs de Heshbon atteignent Éléalé et Yahas; depuis Soar jusqu’à Horonaïm et Églat-Chélichiya on a repris la lamentation, car les Eaux de Nimrim aussi ont été saccagées.
35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו	35 Je ferai disparaître de Moab - oracle de Yahvé, celui qui sur un Haut-Lieu offre ses victimes, et celui qui encense ses dieux.
36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו	36 Voilà pourquoi pleure mon cœur, comme une flûte, pour Moab; comme une flûte je pleure, pensant aux gens de Kir-Hérès: ont-ils donc perdu toutes leurs épargnes?
37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק	37 Ce ne sont que têtes tondues, barbes rasées; on voit sur toutes les mains des incisions, et sur les reins des sacs!
38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה	38 Sur les terrasses de Moab, sur toutes ses places, on entend des lamentations, car j’ai brisé Moab comme un vase dont on ne veut plus - parole de Yahvé.
39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו	39 Comment, il s’est laissé briser? Moab a-t-il honteusement tourné le dos? Moab est devenu la risée, la moquerie de tous ses voisins.
40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב	40 Voici en effet ce que dit Yahvé: Voyez cet aigle qui monte et qui tourne, il étend ses ailes au-dessus de Moab.
41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה	41 Les villes sont prises et les forteresses enlevées; le cœur des guerriers de Moab est en ce jour, comme le cœur d’une femme qui enfante.
42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל	42 Moab est détruit, ce n’est plus un peuple, lui qui se voulait plus fort que Yahvé.
43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה	43 La terreur, la fosse et le piège: voilà pour toi, habitant de Moab! - parole de Yahvé.
44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה	44 Qui fuit la terreur, tombera dans la fosse, qui remonte de la fosse se prendra au piège. C’est là ce que j’enverrai à Moab, quand viendra l’an de mon inspection, - parole de Yahvé.
45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון	45 Les fuyards se sont arrêtés sans forces, à l’abri de Heshbon. Mais de Heshbon sort un feu, une flamme, des palais de Sihon; voici qu’elle dévore les tempes de Moab, le crâne de ce monde tapageur.
46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה	46 Malheur à toi, Moab, c’est la fin du peuple de Kémoch! Oui, tes fils sont partis en exil et tes filles ont été emmenées.
47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב	47 Mais à la fin des jours je ramènerai les exilés de Moab, - parole de Yahvé. Voilà le jugement de Moab.