Joel (יואל) - Gioele 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב	1 Yahvé aura pitié de Jacob, Israël sera encore son préféré; il les fera reposer dans leur pays. L’étranger se joindra à eux et s’attachera à la maison de Jacob.
2 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם	2 Des peuples les prendront pour les ramener chez eux, mais, sitôt arrivé à la terre de Yahvé, le peuple d’Israël sera leur maître: eux seront ses esclaves et ses serviteurs. Israël fera prisonniers ceux qui le tenaient captif et dominera ses oppresseurs.
3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך	3 Le jour où Yahvé t’aura délivré de ta peine, de ton angoisse, et de ce dur esclavage auquel tu étais soumis,
4 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה	4 tu entonneras ce chant contre le roi de Babylone; tu diras: Comment donc a fini le tyran? Comment a cessé l’oppression?”
5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים	5 Yahvé a brisé le fouet des méchants, le bâton des tyrans,
6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך	6 celui qui, dans sa colère, frappait les peuples à coups redoublés, et dans sa fureur imposait aux nations sa tyrannie jalouse.
7 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה	7 Toute la terre a retrouvé calme et repos, elle éclate en cris de joie.
8 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו	8 Même les cyprès se réjouissent, avec les cèdres du Liban: “Depuis que tu es mort, disent-ils, nous n’avons plus à craindre le bûcheron.”
9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים	9 À l’annonce de ta venue, le séjour des morts s’agite dans ses profondeurs, il réveille pour toi ses fantômes, tous les grands de la terre; il fait lever de leur trône tous les rois des nations.
10 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת	10 Tous commencent à parler. Ils disent: “Te voilà toi aussi abattu comme nous; tu es devenu l’un de nous.
11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה	11 Ta splendeur et le son de tes harpes sont descendus au séjour des morts. Les vers te servent de lit, la vermine est ta couverture.
12 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים	12 Quoi, tu es tombé du ciel, astre de lumière, fils de l’aurore! Te voilà à terre écrasé, toi qui écrasais les nations.
13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון	13 C’est bien toi qui disais: Je monterai jusqu’au ciel, je placerai mon trône plus haut que les étoiles de Dieu. Je siégerai sur la montagne du Rendez-Vous, aux frontières de l’horizon.
14 אעלה על במתי עב אדמה לעליון	14 Je monterai par-dessus les nuages et je serai l’égal du Très-Haut.
15 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור	15 Mais te voici descendu au séjour des morts, au plus profond de la fosse.
16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות	16 Ceux qui t’aperçoivent regardent et s’étonnent: “Est-ce donc là celui qui faisait trembler la terre, qui renversait les royaumes?
17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה	17 Il changeait le monde en désert, il détruisait les villes et jamais n’ouvrait la porte de ses prisons.”
18 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו	18 Tous les rois des nations reposent avec honneur, chacun dans son palais;
19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס	19 mais toi, on t’a jeté sans sépulture, comme une ordure méprisable, un cadavre piétiné, recouvert des victimes de l’épée.
20 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים	20 Tu ne rejoindras pas, chez les morts, ceux qui ont eu droit aux funérailles, car tu as détruit ton pays, tu as massacré ton peuple; jamais plus on ne parlera de la race des malfaisants.
21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים	21 Préparez le massacre des fils pour venger les crimes de leurs pères. Que plus jamais ils ne se lèvent pour conquérir la terre, pour couvrir le monde de leurs cités.”
22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה	22 “Je veux m’en prendre à eux - parole de Yahvé Sabaot. J’arracherai de Babylone le nom et le reste, ses enfants et tous ses descendants - parole de Yahvé.
23 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות	23 Je la donne en héritage aux hérissons et j’en fais une mare d’eau; je la balaie: c’est un balayage par le vide - parole de Yahvé Sabaot.”
24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום	24 Yahvé Sabaot l’a juré: “Tout sera comme je l’ai conçu et voulu. Les choses se réaliseront.
25 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור	25 Je briserai l’Assyrie dans mon pays, je l’écraserai sur mes montagnes. Son joug ne pèsera plus sur mon peuple, son fardeau sera enlevé de leurs épaules.
26 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים	26 Telle est la décision que j’ai prise contre toute la terre, c’est ainsi que je frapperai toutes les nations.
27 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה	27 Si Yahvé Sabaot l’a décidé, qui l’en empêcherait? S’il a levé la main, qui la détournerait?
28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה	28 L’année de la mort du roi Akaz, Isaïe prononça cette parole:
29 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף	29 Ne te réjouis pas si vite, Philistie! Le fouet qui te frappait s’est brisé, mais de la racine du serpent sortira une vipère, et son fruit sera un dragon ailé.
30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג	30 Quand mes pauvres trouveront leur nourriture, et que les malheureux dormiront en sécurité, je ferai mourir de faim ta descendance et je tuerai ce qui restera de toi.
31 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו	31 Hurlez, à la municipalité, et que toute la ville pousse des cris! Te voilà sans forces, terre des Philistins: du nord s’élève une fumée, ils viennent! et nul d’entre eux ne s’écarte de ses rangs.
32 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו	32 Que répondra-t-on aux messagers de ce peuple? Que Yahvé a fondé Sion, et que les pauvres de son peuple y sont en sûreté.