Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 13

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם	1 At that time, when there was reading from the book of Moses in the hearing of the people, it was found written there that "no Ammonite or Moabite may ever be admitted into the assembly of God;
2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה	2 for they would not succor the Israelites with food and water, but they hired Balaam to curse them, though our God turned the curse into a blessing."
3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל	3 When they had heard the law, they separated from Israel every foreign element.
4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה	4 Before this, the priest Eliashib, who had been placed in charge of the chambers of the house of our God and who was an associate of Tobiah,
5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים	5 had set aside for the latter's use a large chamber in which had previously been stored the cereal offerings, incense and utensils, the tithes in grain, wine, and oil allotted to the Levites, singers, and gatekeepers, and the offerings due the priests.
6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך	6 During all this time I had not been in Jerusalem, for in the thirty-second year of Artaxerxes, king of Babylon, I had gone back to the king. After due time, however, I asked leave of the king
7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים	7 and returned to Jerusalem, where I discovered the evil thing that Eliashib had done for Tobiah, in setting aside for him a chamber in the courts of the house of God.
8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה	8 This displeased me very much, and I had all of Tobiah's household goods thrown outside the chamber.
9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה	9 Then I gave orders to purify the chambers, and I had them replace there the utensils of the house of God, the cereal offerings, and the incense.
10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה	10 I learned, too, that the portions due the Levites were no longer being given, so that the Levites and the singers who should have been carrying out the services had deserted, each man to his own field.
11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם	11 I took the magistrates to task, demanding, "Why is the house of God abandoned?" Then I brought the Levites together and had them resume their stations.
12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות	12 All Judah once more brought in the tithes of grain, wine, and oil to the storerooms;
13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם	13 and in charge of the storerooms I appointed the priest Shelemiah, Zadok the scribe, and Pedaiah, one of the Levites, together with Hanan, son of Zaccur, son of Mattaniah, as their assistant; for these men were held to be trustworthy. It was their duty to make the distribution to their brethren.
14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו	14 Remember this to my credit, O my God! Let not the devotion which I showed for the house of my God and its services be forgotten!
15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד	15 In those days I perceived that men in Judah were treading the winepresses on the sabbath; that they were bringing in sheaves of grain, loading them on their asses, together with wine, grapes, figs, and every other kind of burden, and bringing them to Jerusalem on the sabbath day. I warned them to sell none of these victuals.
16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם	16 In Jerusalem itself the Tyrians who were resident there were importing fish and every other kind of merchandise and selling it to the Judahites on the sabbath.
17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת	17 I took the nobles of Judah to task, demanding of them: "What is this evil thing that you are doing, profaning the sabbath day?
18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת	18 Did not your fathers act in this same way, with the result that our God has brought all this evil upon us and upon this city? Would you add to the wrath against Israel by once more profaning the sabbath?"
19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת	19 When the shadows were falling on the gates of Jerusalem before the sabbath, I ordered the doors to be closed and forbade them to be reopened till after the sabbath. I posted some of my own men at the gates so that no burden might enter on the sabbath day.
20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים	20 The merchants and sellers of various kinds of merchandise spent the night once or twice outside Jerusalem,
21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת	21 but then I warned them, saying to them: "Why do you spend the night alongside the wall? If you keep this up, I will lay hands on you!" From that time on, they did not return on the sabbath.
22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך	22 Then I ordered the Levites to purify themselves and to go and watch the gates, so that the sabbath day might be kept holy. This, too, remember in my favor, O my God, and have mercy on me in accordance with your great mercy!
23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות	23 Also in those days I saw Jews who had married Ashdodite, Ammonite, or Moabite wives.
24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם	24 Of their children, half spoke Ashdodite, and none of them knew how to speak Jewish; and so it was in regard to the languages of the various other peoples.
25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם	25 I took them to task and cursed them; I had some of them beaten and their hair pulled out; and I adjured them by God: "You shall not marry your daughters to their sons nor take any of their daughters for your sons or for yourselves!
26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות	26 Did not Solomon, the king of Israel, sin because of them? Though among the many nations there was no king like him, and though he was beloved of his God and God had made him king over all Israel, yet even he was made to sin by foreign women.
27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות	27 Must it also be heard of you that you have done this same very great evil, betraying our God by marrying foreign women?"
28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי	28 One of the sons of Joiada, son of Eliashib the high priest, was the son-in-law of Sanballat the Horonite! I drove him from my presence.
29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים	29 Remember against them, O my God, how they defiled the priesthood and the covenant of the priesthood and the Levites!
30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו	30 Thus I cleansed them of all foreign contamination. I established the various functions for the priests and Levites, so that each had his appointed task.
31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה	31 I also provided for the procurement of wood at stated times and for the first fruits. Remember this in my favor, O my God!