Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 13

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם	1 En ce temps-là, on lut au peuple dans le livre de Moïse et l'on y trouva écrit: "L'Ammonite et leMoabite ne seront pas admis à l'assemblée de Dieu, et cela pour toujours,
2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה	2 car ils ne sont pas venus à la rencontre des Israélites avec le pain et l'eau. Ils soudoyèrent contreeux Balaam, pour les maudire, mais notre Dieu changea la malédiction en bénédiction."
3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל	3 Dès qu'on eut entendu la Loi, on exclut d'Israël tout élément étranger.
4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה	4 Mais auparavant, le prêtre Elyashib avait été préposé aux salles du Temple de notre Dieu. Lié àTobiyya,
5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים	5 il lui avait aménagé une salle spacieuse, où l'on plaçait précédemment les offrandes, l'encens, lesustensiles, la dîme du blé, du vin et de l'huile, c'est-à-dire les parts des lévites, des chantres et des portiers et cequ'on prélevait pour les prêtres.
6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך	6 J'étais, durant tout cela, absent de Jérusalem, car dans la trente-deuxième année d'Artaxerxès, roide Babylone, j'étais parti auprès du roi; mais, au bout d'un certain temps, je demandai au roi un congé
7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים	7 et revins à Jérusalem. J'appris alors la mauvaise action qu'avait faite Elyashib en faveur deTobiyya, en lui aménageant une salle dans le parvis du Temple de Dieu.
8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה	8 Cela me déplut fort: je jetai donc à la rue, hors de la salle, tout le mobilier de Tobiyya,
9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה	9 et j'ordonnai qu'on purifiât les salles; puis j'y fis réintégrer les ustensiles du Temple de Dieu, lesoffrandes et l'encens.
10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה	10 J'appris également que les parts des lévites ne rentraient plus et que les lévites et les chantreschargés du service s'étaient enfuis chacun vers son champ.
11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם	11 Aussi tançai-je les magistrats en ces termes: "Pourquoi le Temple de Dieu est-il à l'abandon?" Jeles rassemblai donc et les rétablis dans leur fonction.
12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות	12 Alors tout Juda apporta aux magasins la dîme du blé, du vin et de l'huile.
13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם	13 Je préposai aux magasins le prêtre Shélémya, le scribe Sadoq, Pedaya, l'un des lévites, et, pourles assister, Hanân, fils de Zakkur, fils de Mattanya, car ils passaient pour intègres; leur office fut de faire lesdistributions à leurs frères.
14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו	14 Pour cela, souviens-toi de moi, mon Dieu: n'efface pas les actes de piété que j'ai accomplis pourle Temple de mon Dieu et ses observances.
15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד	15 En ces jours-là, je vis en Juda des gens qui foulaient au pressoir, le jour du sabbat; d'autresapportaient des gerbes de blé, les chargeaient sur des ânes, avec du vin, des raisins, des figues et toutes sortes defardeaux, qu'ils voulaient introduire à Jérusalem le jour du sabbat: je les avertis de ne point vendre de denrées.
16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם	16 A Jérusalem même, des Tyriens, qui habitaient là, apportaient du poisson et des marchandisesde tout genre pour les vendre aux Judéens le jour du sabbat.
17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת	17 Aussi tançai-je les grands de Juda, leur déclarant: "Quelle chose exécrable vous faites là, enprofanant le jour du sabbat!
18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת	18 N'est-ce pas ainsi qu'ont agi vos pères? Alors notre Dieu fit venir tout ce malheur sur nous et surcette ville. Et vous, vous accroissez la Colère contre Israël en profanant le sabbat."
19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת	19 Aussi, dès que l'ombre eut gagné les portes de Jérusalem, juste avant le sabbat, j'ordonnai lafermeture des battants et je dis qu'on ne les rouvre qu'après le sabbat. Je postai quelques-uns de mes gens auxportes pour qu'aucun fardeau n'entrât le jour du sabbat.
20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים	20 Une fois ou deux, des marchands, des trafiquants en tous genres de marchandises passèrent lanuit hors de Jérusalem,
21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת	21 mais je les avertis, leur déclarant: "Pourquoi passer la nuit aux abords du mur? Si vousrecommencez, je mettrai la main sur vous!" Depuis ce moment, ils ne sont plus venus le jour du sabbat.
22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך	22 J'ordonnai aux lévites de se purifier et de venir surveiller les portes, pour qu'on observâtsaintement le jour du sabbat. Pour cela aussi souviens-toi de moi, mon Dieu, et prends-moi en pitié, selon tagrande miséricorde!
23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות	23 En ces jours-là encore, je vis des Juifs qui avaient épousé des femmes Ashdodites, ammonitesou moabites.
24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם	24 Quant à leurs enfants, la moitié parlait l'Ashdodien ou la langue de tel ou tel peuple, mais nesavait plus parler le juif.
25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם	25 Je les tançai et les maudis, en frappai plusieurs, leur arrachai les cheveux et les adjurai de parDieu: "Vous ne devez pas donner vos filles à leurs fils, ni prendre pour femmes aucune de leurs filles, pour vosfils ou pour vous-mêmes!
26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות	26 N'est-ce pas en cela qu'a péché Salomon, roi d'Israël? Parmi tant de nations, aucun roi ne lui futsemblable; il était aimé de son Dieu; Dieu l'avait fait roi sur tout Israël. Même lui, les femmes étrangèresl'entraînèrent à pécher!
27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות	27 Faudra-t-il entendre dire que vous commettez aussi ce grand crime: trahir notre Dieu en vousmariant avec des femmes étrangères?"
28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי	28 L'un des fils de Yoyada, fils d'Elyashib, le grand prêtre, était le gendre de Sânballat, le Horonite.Je le chassai loin de moi.
29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים	29 Souviens-toi de ces gens, mon Dieu, pour l'avilissement causé au sacerdoce et à l'alliance desprêtres et lévites.
30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו	30 Je les purifiai donc de tout élément étranger. J'établis, pour les prêtres et les lévites, lesrèglements qui délimitaient à chacun sa tâche.
31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה	31 J'en établis également pour les livraisons du bois à dates fixées, et pour les prémices. Souviens-toi de moi, mon Dieu, pour mon bonheur!