Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 19

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם	1 Alors le roi frémit. Il monta dans la chambre supérieure de la porte et se mit à pleurer; il disait ensanglotant: "Mon fils Absalom! mon fils! mon fils Absalom! que ne suis-je mort à ta place! Absalom mon fils!mon fils!"
2 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו	2 On prévint Joab: "Voici que le roi pleure et se lamente sur Absalom."
3 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה	3 La victoire, ce jour-là, se changea en deuil pour toute l'armée, car l'armée apprit ce jour-là que leroi était dans l'affliction à cause de son fils.
4 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני	4 Et ce jour-là, l'armée rentra furtivement dans la ville, comme se dérobe une armée qui s'estcouverte de honte en fuyant durant la bataille.
5 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך	5 Le roi s'était voilé le visage et poussait de grands cris: "Mon fils Absalom! Absalom mon fils!mon fils!"
6 לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך	6 Joab se rendit auprès du roi à l'intérieur et dit: "Tu couvres aujourd'hui de honte le visage de toustes serviteurs qui ont sauvé aujourd'hui ta vie, celle de tes fils et de tes filles, celle de tes femmes et celle de tesconcubines,
7 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה	7 parce que tu aimes ceux qui te haïssent et que tu hais ceux qui t'aiment. En effet, tu as manifestéaujourd'hui que chefs et soldats n'étaient rien pour toi, car je sais maintenant que, si Absalom vivait et si nousétions tous morts aujourd'hui, tu trouverais cela très bien.
8 ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו	8 Allons, je t'en prie, sors et rassure tes soldats, car, je le jure par Yahvé, si tu ne sors pas, il n'yaura personne qui passe cette nuit avec toi, et ce sera pour toi un malheur plus grand que tous les malheurs qui tesont advenus depuis ta jeunesse jusqu'à présent."
9 ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום	9 Le roi se leva et vint s'asseoir à la porte. On l'annonça à toute l'armée: "Voici, dit-on, que le roiest assis à la porte", et toute l'armée se rendit devant le roi. Israël s'était enfui chacun à ses tentes.
10 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך	10 Dans toutes les tribus d'Israël, tout le monde se querellait. On disait: "C'est le roi qui nous adélivrés de la main de nos ennemis, c'est lui qui nous a sauvés de la main des Philistins et maintenant il a dûs'enfuir du pays, loin d'Absalom.
11 והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו	11 Quant à Absalom que nous avions oint pour qu'il régnât sur nous, il est mort dans la bataille.Alors pourquoi ne faites-vous rien pour ramener le roi?"
12 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך	12 Ce qui se disait dans tout Israël arriva jusqu'au roi. Alors le roi David envoya dire aux prêtresSadoq et Ebyatar: "Parlez ainsi aux anciens de Juda: Pourquoi seriez-vous les derniers à ramener le roi chez lui?
13 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב	13 Vous êtes mes frères, vous êtes de ma chair et de mes os, pourquoi seriez-vous les derniers àramener le roi?"
14 ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך	14 Et vous direz à Amasa: N'es-tu pas de mes os et de ma chair? Que Dieu me fasse ce mal et qu'ilajoute cet autre si tu n'es pas pour toujours à mon service comme chef de l'armée à la place de Joab."
15 וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן	15 Il rallia ainsi le coeur de tous les hommes de Juda comme d'un seul homme et ils envoyèrentdire au roi: "Reviens, toi et tous tes serviteurs."
16 וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד	16 Le roi revint donc et atteignit le Jourdain. Juda était arrivé à Gilgal, venant à la rencontre du roi,pour aider le roi à passer le Jourdain.
17 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך	17 En hâte, Shiméï, fils de Géra, le Benjaminite de Bahurim, descendit avec les gens de Juda au-devant du roi David.
18 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן	18 Il avait avec lui mille hommes de Benjamin. Ciba, le serviteur de la maison de Saül, ses quinzefils et ses vingt serviteurs avec lui devancèrent le roi au Jourdain
19 ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו	19 et ils mirent tout en oeuvre pour faire traverser la famille du roi et satisfaire son bon plaisir.Shiméï fils de Géra se jeta aux pieds du roi quand il traversait le Jourdain,
20 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך	20 et il dit au roi: "Que Monseigneur ne m'impute pas de faute! Ne te souviens pas du mal que tonserviteur a commis le jour où Monseigneur le roi est sorti de Jérusalem. Que le roi ne le prenne pas à coeur!
21 ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה	21 Car ton serviteur reconnaît qu'il a péché, et voici que je suis venu aujourd'hui le premier detoute la maison de Joseph pour descendre au-devant de Monseigneur le roi."
22 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל	22 Abishaï fils de Ceruya prit alors la parole et dit: "Shiméï ne mérite-t-il pas la mort pour avoirmaudit l'oint de Yahvé?"
23 ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך	23 Mais David dit: "Qu'ai-je à faire avec vous, fils de Ceruya, pour que vous deveniez aujourd'huimes adversaires? Quelqu'un pourrait-il aujourd'hui être mis à mort en Israël? N'ai-je pas l'assurancequ'aujourd'hui je suis roi sur Israël?"
24 ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום	24 Le roi dit à Shiméï: "Tu ne mourras pas", et le roi le lui jura.
25 ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת	25 Meribbaal, le fils de Saül, était descendu aussi au-devant du roi. Il n'avait soigné ni ses pieds nises mains, il n'avait pas taillé sa moustache, il n'avait pas lavé ses vêtements depuis le jour où le roi était partijusqu'au jour où il revint en paix.
26 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך	26 Lorsqu'il arriva de Jérusalem au-devant du roi, celui-ci lui demanda: "Pourquoi n'es-tu pas venuavec moi, Meribbaal?"
27 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך	27 Il répondit: "Monseigneur le roi, mon serviteur m'a trompé. Ton serviteur lui avait dit: Selle-moi l'ânesse, je la monterai et j'irai avec le roi, car ton serviteur est infirme.
28 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך	28 Il a calomnié ton serviteur auprès de Monseigneur le roi. Mais Monseigneur le roi est commel'Ange de Dieu: agis comme il te semble bon.
29 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה	29 Car toute la famille de mon père méritait seulement la mort de la part de Monseigneur le roi, etpourtant tu as admis ton serviteur parmi ceux qui mangent à ta table. Quel droit puis-je avoir d'implorer encore leroi?"
30 ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו	30 Le roi dit: "Pourquoi continuer de parler? Je décide que toi et Ciba vous partagerez les terres."
31 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן	31 Meribbaal dit au roi: "Qu'il prenne donc tout puisque Monseigneur le roi est rentré en paix chezlui!"
32 וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד	32 Barzillaï le Galaadite était descendu de Roglim et avait continué avec le roi vers le Jourdainpour prendre congé de lui au Jourdain.
33 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם	33 Barzillaï était très âgé, il avait 80 ans. Il avait pourvu à l'entretien du roi pendant son séjour àMahanayim, car c'était un homme très riche.
34 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם	34 Le roi dit à Barzillaï: "Continue avec moi et je pourvoirai à tes besoins auprès de moi àJérusalem."
35 בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך	35 Mais Barzillaï répondit au roi: "Combien d'années me reste-t-il à vivre, pour que je monte avecle roi à Jérusalem?
36 כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת	36 J'ai maintenant 80 ans: puis-je distinguer ce qui est bon et ce qui est mauvais? Ton serviteur a-t-il le goût de ce qu'il mange et de ce qu'il boit? Puis-je entendre encore la voix des chanteurs et des chanteuses?Pourquoi ton serviteur serait-il encore à charge à Monseigneur le roi?
37 ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך	37 Ton serviteur passera tout juste le Jourdain avec le roi, mais pourquoi le roi m'accorderait-il unetelle récompense?
38 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך	38 Permets à ton serviteur de s'en retourner: je mourrai dans ma ville près du tombeau de mon pèreet de ma mère. Mais voici ton serviteur Kimhân, qu'il continue avec Monseigneur le roi, et agis comme bon tesemble à son égard."
39 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו	39 Le roi dit: "Que Kimhân continue donc avec moi, je ferai pour lui ce qui te plaira et tout ce quetu solliciteras de moi, je le ferai pour toi."
40 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעבירו את המלך וגם חצי עם ישראל	40 Tout le peuple passa le Jourdain, le roi passa, il embrassa Barzillaï et le bénit, et celui-ci s'enretourna chez lui.
41 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו	41 Le roi continua vers Gilgal et Kimhân continua avec lui. Tout le peuple de Juda accompagnaitle roi, et aussi la moitié du peuple d'Israël.
42 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו	42 Et voici que tous les hommes d'Israël vinrent auprès du roi et lui dirent: "Pourquoi nos frères,les hommes de Juda, t'ont-ils enlevé et ont-ils fait passer le Jourdain au roi et à sa famille, et à tous les hommesde David avec lui?"
43 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל	43 Tous les hommes de Juda répondirent aux hommes d'Israël: "C'est que le roi m'est plusapparenté! Pourquoi t'irriter à ce propos? Avons-nous mangé aux dépens du roi ou nous a-t-il apporté quelqueportion?"
	44 Les hommes d'Israël répliquèrent aux hommes de Juda et dirent: "J'ai dix parts sur le roi et deplus je suis ton aîné, pourquoi m'as-tu méprisé? N'ai-je pas parlé le premier de faire revenir mon roi?" Mais lespropos des hommes de Juda furent plus violents que ceux des hommes d'Israël.