Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 14

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום	1 Joab, fils de Ceruya, reconnut que le coeur du roi se tournait vers Absalom.
2 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת	2 Alors Joab envoya chercher à Teqoa une femme avisée et lui dit: "Je t'en prie, feins d'être endeuil, mets des habits de deuil, ne te parfume pas, sois comme une femme qui, depuis bien des jours, porte ledeuil d'un mort.
3 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה	3 Tu iras chez le roi et tu lui tiendras ce discours." Joab lui mit dans la bouche les paroles qu'ilfallait.
4 ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך	4 La femme de Teqoa alla donc chez le roi, elle tomba la face contre terre et se prosterna, puis elledit: "Au secours, ô roi!"
5 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי	5 Le roi lui demanda: "Qu'as-tu?" Elle répondit: "Hélas! je suis veuve. Mon mari est mort
6 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו	6 et ta servante avait deux fils. Il se sont querellés ensemble dans la campagne, il n'y avaitpersonne pour les séparer, l'un a frappé l'autre et l'a tué.
7 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה	7 Voilà que tout le clan s'est dressé contre ta servante et dit: Livre le fratricide: nous le mettrons àmort pour prix de la vie de son frère qu'il a tué, et nous détruirons en même temps l'héritier. Ils vont ainsiéteindre la braise qui me reste, pour ne plus laisser à mon mari ni nom ni survivant sur la face de la terre."
8 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך	8 Le roi dit à la femme: "Va à ta maison, je donnerai moi-même des ordres à ton sujet."
9 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי	9 La femme de Teqoa dit au roi: "Monseigneur le roi! Que la faute retombe sur moi et sur mafamille; le roi et son trône en sont innocents."
10 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך	10 Le roi reprit: "Celui qui t'a menacée, amène-le moi et il ne reviendra plus te faire du mal."
11 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה	11 Elle dit: "Que le roi daigne prononcer le nom de Yahvé ton Dieu, afin que le vengeur du sangn'augmente pas la ruine et ne fasse pas périr mon fils!" Il dit alors: "Aussi vrai que Yahvé est vivant, il netombera pas à terre un seul cheveu de ton fils!"
12 ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי	12 La femme reprit: "Qu'il soit permis à ta servante de dire un mot à Monseigneur le roi", et ilrépondit: "Parle."
13 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו	13 La femme dit: "Et alors, pourquoi le roi -- en prononçant cette sentence, il se reconnaît coupable-- a-t-il eu contre le peuple de Dieu cette pensée de ne pas faire revenir celui qu'il a banni?
14 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח	14 Nous sommes mortels et comme les eaux qui s'écoulent à terre et qu'on ne peut recueillir, etDieu ne relève pas un cadavre: que le roi fasse donc des plans pour que le banni ne reste pas exilé loin de lui.
15 ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו	15 "Maintenant, si je suis venue parler de cette affaire à Monseigneur le roi, c'est que les gensm'ont fait peur et ta servante s'est dit: Je parlerai au roi et peut-être le roi exécutera-t-il la parole de sa servante.
16 כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים	16 Car le roi consentira à délivrer sa servante des mains de l'homme qui cherche à nous retrancher,moi et mon fils ensemble, de l'héritage de Dieu.
17 ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך	17 Ta servante a dit: Puisse la parole de Monseigneur le roi donner l'apaisement. Car Monseigneurle roi est comme l'Ange de Dieu pour saisir le bien et le mal. Que Yahvé ton Dieu soit avec toi!"
18 ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך	18 Alors le roi, prenant la parole, dit à la femme: "Je t'en prie, ne te dérobe pas à la question que jevais te poser." La femme répondit: "Que Monseigneur le roi parle!"
19 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה	19 Le roi demanda: "La main de Joab n'est-elle pas avec toi en tout cela?" La femme répliqua:"Aussi vrai que tu es vivant, Monseigneur le roi, on ne peut pas aller à droite ni à gauche de tout ce qu'a ditMonseigneur le roi: oui, c'est ton serviteur Joab qui m'a donné l'ordre, c'est lui qui a mis toutes ces paroles dansla bouche de ta servante.
20 לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ	20 C'est pour déguiser l'affaire que ton serviteur Joab a agi ainsi, mais Monseigneur a la sagesse del'Ange de Dieu, il sait tout ce qui se passe sur la terre."
21 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום	21 Le roi dit alors à Joab: "Eh bien, je fais la chose: Va, ramène le jeune homme Absalom."
22 ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו	22 Joab tomba la face contre terre, il se prosterna et bénit le roi. Puis Joab dit: "Ton serviteur saitaujourd'hui qu'il a trouvé grâce à tes yeux, Monseigneur le roi, puisque le roi a exécuté la parole de sonserviteur."
23 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם	23 Joab se mit en route, il alla à Geshur et ramena Absalom à Jérusalem.
24 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה	24 Cependant le roi dit: "Qu'il se retire dans sa maison, il ne sera pas reçu par moi." Absalom seretira dans sa maison et ne fut pas reçu par le roi.
25 וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום	25 Dans tout Israël, il n'y avait personne d'aussi beau qu'Absalom, à qui on pût faire tant d'éloges:de la plante des pieds au sommet de la tête, il était sans défaut.
26 ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך	26 Lorsqu'il se rasait la tête -- il se rasait chaque année parce que c'était trop lourd, alors il se rasait--, il pesait sa chevelure: soit 200 sicles, poids du roi.
27 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה	27 Il naquit à Absalom trois fils et une fille, qui se nommait Tamar; c'était une belle femme.
28 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה	28 Absalom demeura deux ans à Jérusalem, sans être reçu par le roi.
29 וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא	29 Absalom convoqua Joab pour l'envoyer chez le roi, mais Joab ne consentit pas à venir chez lui,il le convoqua encore une seconde fois, mais il ne consentit pas à venir.
30 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש	30 Absalom dit à ses serviteurs: "Voyez le champ de Joab qui est à côté du mien et où il y a del'orge, allez-y mettre le feu." Les serviteurs d'Absalom mirent le feu au champ.
31 ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש	31 Joab vint trouver Absalom dans sa maison et lui dit: "Pourquoi tes serviteurs ont-il mis le feu auchamp qui m'appartient?"
32 ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני	32 Absalom répondit à Joab: "Voilà ce que je t'avais fait dire: Viens ici, je veux t'envoyer auprèsdu roi avec ce message: Pourquoi suis-je revenu de Geshur? Il vaudrait mieux pour moi y être encore. Je veuxmaintenant être reçu par le roi et, si je suis coupable, qu'il me mettre à mort!"
33 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום	33 Joab se rendit près du roi et lui rapporta ces paroles. Puis il appela Absalom. Celui-ci alla chezle roi, se prosterna devant lui et se jeta la face contre terre devant le roi. Et le roi embrassa Absalom.