Bereshìt (בראשית) - Genesi 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ	1 Au commencement Dieu créa le ciel et la terre.
2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים	2 La terre était informe et vide, les ténèbres couvraient l’abîme, et l’Esprit de Dieu planait au-dessus des eaux.
3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור	3 Dieu dit: “Que la lumière soit!” Et la lumière fut.
4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך	4 Dieu vit que la lumière était bonne, et Dieu sépara la lumière d’avec les ténèbres.
5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד	5 Dieu appela la lumière: “jour”, il appela les ténèbres: “nuit”. Il y eut un soir, il y eut un matin: premier jour.
6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים	6 Dieu dit: “Qu’il y ait une voûte au milieu des eaux, et qu’elle sépare les eaux d’avec les eaux!” Et il en fut ainsi!
7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן	7 Dieu fit donc comme une voûte, et il sépara les eaux qui sont au-dessous de la voûte, des eaux qui sont au-dessus de la voûte.
8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני	8 Dieu donna un nom à cette voûte: “le ciel”. Il y eut un soir, il y eut un matin: deuxième jour.
9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן	9 Dieu dit: “Que les eaux qui sont au-dessous du ciel s’amassent en une seule masse et que le sol ferme apparaisse!” Il en fut ainsi.
10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב	10 Dieu donna un nom au sol ferme: “la terre”, et il appela “mers” la masse des eaux; Dieu vit que cela était bon.
11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן	11 Dieu dit: “Que la terre produise de la verdure, de l’herbe portant sa semence, et des arbres qui donnent sur terre des fruits contenant leur semence, chacun selon son espèce!” Il en fut ainsi.
12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב	12 La terre produisit de la verdure, de l’herbe portant sa semence selon son espèce, et des arbres dont les fruits ont en eux leur semence selon leur espèce. Dieu vit que cela était bon.
13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי	13 Il y eut un soir, il y eut un matin: troisième jour.
14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים	14 Dieu dit: “Qu’il y ait des luminaires à la voûte du ciel pour séparer le jour de la nuit, pour marquer les saisons, les jours et les années:
15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן	15 ils brilleront à la voûte du ciel pour éclairer la terre!” Il en fut ainsi.
16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים	16 Dieu fit donc les deux grands luminaires: le grand luminaire pour gouverner le jour, et le petit luminaire pour gouverner la nuit. Il fit aussi les étoiles.
17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ	17 Dieu les fixa à la voûte du ciel pour éclairer la terre,
18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב	18 pour gouverner le jour et la nuit, pour séparer la lumière des ténèbres. Dieu vit que cela était bon.
19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי	19 Il y eut un soir, il y eut un matin: quatrième jour.
20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים	20 Dieu dit: “Que les eaux se peuplent d’une multitude d’êtres vivants, et qu’il y ait des oiseaux pour voler au-dessus de la terre en dessous de la voûte du ciel!”
21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב	21 Dieu créa donc les grands monstres de la mer et tous les êtres vivants qui se glissent et qui foisonnent dans les eaux selon leur espèce, et tous les oiseaux selon leur espèce. Dieu vit que cela était bon.
22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ	22 Dieu les bénit et leur dit: “Développez-vous, multipliez-vous, remplissez les eaux de la mer, et que les oiseaux se multiplient sur la terre!”
23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי	23 Il y eut un soir, il y eut un matin: cinquième jour.
24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן	24 Dieu dit: “Que la terre produise des bêtes de toute espèce: animaux des champs, reptiles, bêtes sauvages, chacun selon son espèce!” Il en fut ainsi.
25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב	25 Dieu fit les bêtes sauvages selon leur espèce, les animaux des champs selon leur espèce, et tous les reptiles de la terre selon leur espèce. Dieu vit que cela était bon.
26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ	26 Dieu dit: “Faisons l’Homme à notre image et à notre ressemblance. Qu’il ait autorité sur les poissons de la mer, les oiseaux du ciel, les animaux des champs et toutes les bêtes sauvages et les reptiles qui rampent sur la terre!”
27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם	27 Dieu créa l’Homme à son image; à l’image de Dieu il le créa; Homme et Femme il les créa.
28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ	28 Dieu les bénit et leur dit: “Développez-vous, multipliez-vous, remplissez la terre et dominez-la. Ayez autorité sur les poissons de la mer, les oiseaux du ciel et tous les animaux qui vont et viennent sur la terre!”
29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה	29 Dieu dit: “Je vous donne en ce jour toutes les plantes à graines qui poussent sur toute la terre, et tous les arbres qui portent des fruits avec leur semence: ce sera là votre nourriture.
30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן	30 L’herbe verte sera la nourriture des bêtes sauvages, des oiseaux du ciel, et de tous les animaux qui vont et viennent sur la terre.” Il en fut ainsi.
31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי	31 Dieu vit tout ce qu’il avait fait: cela était très bon. Il y eut un soir, il y eut un matin: sixième jour.