Acts of the Apostles 4

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And as they were speaking to the people, the priests, and the officer of the temple, and the Sadducees, came upon them,	1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים
2 Being grieved that they taught the people, and preached in Jesus the resurrection from the dead:	2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים
3 And they laid hands upon them, and put them in hold till the next day; for it was now evening.	3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב
4 But many of them who had heard the word, believed; and the number of the men was made five thousand.	4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים
5 And it came to pass on the morrow, that their princes, and ancients, and scribes, were gathered together in Jerusalem;	5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים
6 And Annas the high priest, and Caiphas, and John, and Alexander, and as many as were of the kindred of the high priest.	6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול
7 And setting them in the midst, they asked: By what power, or by what name, have you done this?	7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת
8 Then Peter, filled with the Holy Ghost, said to them: Ye princes of the people, and ancients, hear:	8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל
9 If we this day are examined concerning the good deed done to the infirm man, by what means he hath been made whole:	9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע
10 Be it known to you all, and to all the people of Israel, that by the name of our Lord Jesus Christ of Nazareth, whom you crucified, whom God hath raised from the dead, even by him this man standeth here before you whole.	10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא
11 This is the stone which was rejected by you the builders, which is become the head of the corner.	11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה
12 Neither is there salvation in any other. For there is no other name under heaven given to men, whereby we must be saved.	12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע
13 Now seeing the constancy of Peter and of John, understanding that they were illiterate and ignorant men, they wondered; and they knew them that they had been with Jesus.	13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע
14 Seeing the man also who had been healed standing with them, they could say nothing against it.	14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר
15 But they commanded them to go aside out of the council; and they conferred among themselves,	15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו
16 Saying: What shall we do to these men? for indeed a known miracle hath been done by them, to all the inhabitants of Jerusalem: it is manifest, and we cannot deny it.	16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו
17 But that it may be no farther spread among the people, let us threaten them that they speak no more in this name to any man.	17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה
18 And calling them, they charged them not to speak at all, nor teach in the name of Jesus.	18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע
19 But Peter and John answering, said to them: If it be just in the sight of God, to hear you rather than God, judge ye.	19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם
20 For we cannot but speak the things which we have seen and heard.	20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו
21 But they threatening, sent them away, not finding how they might punish them, because of the people; for all men glorified what had been done, in that which had come to pass.	21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה
22 For the man was above forty years old, in whom that miraculous cure had been wrought.	22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת
23 And being let go, they came to their own company, and related all that the chief priests and ancients had said to them.	23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים
24 Who having heard it, with one accord lifted up their voice to God, and said: Lord, thou art he that didst make heaven and earth, the sea, and all things that are in them.	24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
25 Who, by the Holy Ghost, by the mouth of our father David, thy servant, hast said: Why did the Gentiles rage, and the people meditate vain things?	25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
26 The kings of the earth stood up, and the princes assembled together against the Lord and his Christ.	26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו
27 For of a truth there assembled together in this city against thy holy child Jesus, whom thou hast anointed, Herod, and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel,	27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת
28 To do what thy hand and thy counsel decreed to be done.	28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות
29 And now, Lord, behold their threatenings, and grant unto thy servants, that with all confidence they may speak thy word,	29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם
30 By stretching forth thy hand to cures, and signs, and wonders to be done by the name of thy holy Son Jesus.	30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש
31 And when they had prayed, the place was moved wherein they were assembled; and they were all filled with the Holy Ghost, and they spoke the word of God with confidence.	31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב
32 And the multitude of believers had but one heart and one soul: neither did any one say that aught of the things which he possessed, was his own; but all things were common unto them.	32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות
33 And with great power did the apostles give testimony of the resurrection of Jesus Christ our Lord; and great grace was in them all.	33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם
34 For neither was there any one needy among them. For as many as were owners of lands or houses, sold them, and brought the price of the things they sold,	34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם
35 And laid it down before the feet of the apostles. And distribution was made to every one, according as he had need.	35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו
36 And Joseph, who, by the apostles, was surnamed Barnabas, (which is, by interpretation, The son of consolation,) a Levite, a Cyprian born,	36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים
37 Having land, sold it, and brought the price, and laid it at the feet of the apostles.	37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים