Naum 2

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 IL dissipatore è salito contro a te, o Ninive; guarda pur ben la fortezza, considera le vie, rinforzati i lombi, fortifica grandemente la tua forza.	1 הִנֵּה עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יֹוסִיף עֹוד [לַעֲבֹור־ כ] (לַעֲבָר־בָּךְ ק) בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת
2 Perciocchè il Signore ha restituita a Giacobbe la sua gloria, quale è la gloria d’Israele; conciossiachè de’ vendemmiatori li abbiano vendemmiati, ed abbiano guasti i lor tralci.	2 עָלָה מֵפִיץ עַל־פָּנַיִךְ נָצֹור מְצֻרָה צַפֵּה־דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד
3 Gli scudi degli uomini prodi di colui son tinti di rosso, i suoi uomini di guerra son vestiti di scarlatto; nel giorno ch’egli ordinerà la battaglia, i carri si muoveranno con fuoco di faci, e gli abeti saranno scossi.	3 כִּי שָׁב יְהוָה אֶת־גְּאֹון יַעֲקֹב כִּגְאֹון יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ
4 I carri smanieranno per le strade, e faranno un grande scalpiccio per le piazze; gli aspetti di coloro saran simili a torchi accesi, essi scorreranno come folgori.	4 מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹות הָרֶכֶב בְּיֹום הֲכִינֹו וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ
5 Egli chiamerà per nome i suoi bravi guerrieri, essi s’intopperanno camminando, correranno in fretta al muro di essa, e la difesa sarà apparecchiata.	5 בַּחוּצֹות יִתְהֹולְלוּ הָרֶכֶב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבֹות מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרֹוצֵצוּ
6 Le cateratte de’ fiumi saranno aperte, e i palazzi scoscenderanno.	6 יִזְכֹּר אַדִּירָיו יִכָּשְׁלוּ [בַהֲלִכֹותָם כ] (בַּהֲלִיכָתָם ק) יְמַהֲרוּ חֹומָתָהּ וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ
7 E le dame del serraglio saran menate in cattività, e tratte fuori; e le lor serventi le accompagneranno con voci, simili a quelle delle colombe, picchiandosi i petti come tamburi.	7 שַׁעֲרֵי הַנְּהָרֹות נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמֹוג
8 Or Ninive è stata, dal tempo che è in essere, come un vivaio di acque; ora fuggono essi. Fermatevi, fermatevi; ma niuno si rivolge.	8 וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגֹות כְּקֹול יֹונִים מְתֹפְפֹת עַל־לִבְבֵהֶן
9 Predate l’argento, predate l’oro; vi è apparecchio senza fine; predate la gloria degli arredi preziosi d’ogni sorta.	9 וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת־מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה
10 Ella è vuotata, e spogliata, e desolata; ed ogni cuore è strutto, e tutte le ginocchia si battono, e vi è doglia in tutti i lombi, e le facce di tutti sono impallidite	10 בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה
11 Dov’è il ricetto de’ leoni, e quel ch’era il pasco de’ leoncelli, dove andava il leone, il fiero leone, e il leoncello, senza che alcuno li spaventasse?	11 בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל־מָתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר
12 Quivi rapiva il leone per li suoi leoncelli abbastanza, e strangolava per le sue leonesse; ed empieva le sue grotte di preda, e i suoi ricetti di rapina.	12 אַיֵּה מְעֹון אֲרָיֹות וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד
13 Eccomi a te, dice il Signor degli eserciti; io arderò, e ridurrò in fumo i tuoi carri, e la spada divorerà i tuoi leoncelli; e sterminerò dalla terra la tua preda, e la voce de’ tuoi messi non sarà più udita	13 אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרֹותָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה
	14 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עֹוד קֹול מַלְאָכֵכֵה׃ ס
	15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב בְּבֵיתוֹ וַיַּסֵּבּוּ מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם־יֵשׁוּעַ וְעִם־תַּלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ הַהֹלְכִים אַחֲרָיו
	16 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ אֹכֵל עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו לָמָּה־זֶּה עִם־הַחַטָּאִים וְהַמּוֹכְסִים אֹכֵל רַבְּכֶם
	17 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים לֹא בָאתִי לִקְרֹא הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה
	18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים
	19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם
	20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם
	21 אֵין־תֹּפֵר טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אָז יִנָּתֵק הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה
	22 וְאֵין נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אָז יְבַקַּע הַיַּיִן אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים יִנָּתֵן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ
	23 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין הַקָּמָה וַיָּחֵלּוּ תַלְמִידָיו לִקְטֹף מְלִילֹת בְּלֶכְתָּם
	24 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מָה־הֵמָּה עֹשִׂים בַּשַּׁבָּת דָּבָר אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה
	25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי לֹא קְרָאתֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ חָסֵר וְרָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ
	26 כִּי־בָא אֶל־בֵּית אֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלָה כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים וַיִּתֵּן גַּם־לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ
	27 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת נַעֲשָׂה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת
	28 לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם לַשַּׁבָּת