2 Corintios 11

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 ¡Ojalá quisieran tolerar un poco de locura de mi parte! De hecho, ya me toleran.	1 אחלי תשאו מעט אולתי ואף אמנם תשאוני
2 Yo estoy celoso de ustedes con el celo de Dios, porque los he unido al único Esposo, Cristo, para presentarlos a él como una virgen pura.	2 כי מקנא אני לכם קנאת אלהים כי ארשתי אתכם לאיש אחד להעמיד אתכם בתולה טהורה לפני המשיח
3 Pero temo que, así como la serpiente, con su astucia, sedujo a Eva, también ustedes se dejen corromper interiormente, apartándose de la sinceridad debida a Cristo.	3 אך ירא אנכי פן כאשר השיא הנחש בערמתו את חוה כן תשטינה גם מחשבותיכם מן התמימות אשר עם המשיח
4 Si alguien viniera a predicarles otro Jesucristo, diferente del que nosotros hemos predicado, o si recibieran un Espíritu distinto del que han recibido, u otro Evangelio diverso del que han aceptado, ¡ciertamente lo tolerarían!	4 כי אם יבא הבא והגיד לכם ישוע אחר אשר לא הגדנהו או אם תקחו רוח אחר אשר לא לקחתם אתו או בשורה אחרת אשר לא קבלתם אתה כי עתה היטב תשאהו
5 Yo pienso, sin embargo, que no soy inferior a esos que se consideran «apóstoles por excelencia».	5 אולם אחשב אשר אינני נפל במאומה מהשליחים הגדולים כל כך
6 Porque, aunque no soy más que un profano en cuanto a la elocuencia, no lo soy en cuanto al conocimiento; y esto lo he demostrado en todo y delante de todos.	6 ואף אם בער אנכי בדבור אינני בער בדעת כי אם בכל נגלינו אליכם בפני כל אדם
7 ¿Acaso procedí mal al anunciarles gratuitamente la Buena Noticia de Dios, humillándome a mí mismo para elevarlos a ustedes?	7 או החטא חטאתי בהשפילי את עצמי למען הגביהכם כי בשרתי אתכם בלא מחיר את בשורת האלהים
8 Yo he despojado a otras Iglesias, aceptando su ayuda, para poder servirlos a ustedes.	8 קהלות אחרות שלותי בקחתי מהן שכר למען אשרתכם ובהיותי עמכם ואחסר לא הלאיתי אדם
9 Y cuando estaba entre ustedes, aunque me encontré necesitado, no fui gravoso para nadie, porque los hermanos que habían venido de Macedonia me proveyeron de lo que necesitaba. Siempre evité serles una carga, y así lo haré siempre.	9 כי את מחסורי מלאו האחים בבאם ממקדוניא ובכל דבר נשמרתי מהיות לכם למשא וגם אשמר
10 Les aseguro por la verdad de Cristo que reside en mí, que yo no quiero perder este motivo de orgullo en la región de Acaya.	10 באמתו של המשיח אשר בי מעיד אני בכם כי תהלתי זאת לא תכלא ממני בגלילות אכיא
11 ¿Será acaso porque no los amo? Dios lo sabe.	11 על מה זה העל אשר אינני אהב אתכם האלהים יודע
12 Y lo que hago, lo seguiré haciendo, para quitar todo pretexto a los que buscan una ocasión de gloriarse por los mismos motivos que nos gloriamos nosotros.	12 אבל את אשר אני עשה אוסיף לעשות לבלתי תת מקום למבקשים עלילה למען במה שיתהללו בו ימצאו דומים לנו
13 Estos son falsos apóstoles, que proceden engañosamente, haciéndose pasar por apóstoles de Cristo.	13 כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח
14 Su táctica no debe sorprendernos, porque el mismo Satanás se disfraza de ángel de luz.	14 ואיננו פלא הלא השטן גם הוא מתחפש למלאך האור
15 No es de extrañar, entonces, que sus servidores se disfracen de servidores de la justicia. Pero su fin será digno de sus obras.	15 לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו יתחפשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לפי מעלליהם
16 Les vuelvo a repetir: que nadie me tome por insensato, y si me toma por tal, que me permita, a mi vez, gloriarme un poco.	16 ואשוב ואמר אל נא יחשבני איש לסכל ואם אין אף כסכל קבלוני למען אתהלל מעט גם אני
17 Lo que voy a decir ahora no lo diré movido por el Señor, sino como si fuera un necio, con la seguridad de que también yo tengo de qué gloriarme.	17 את אשר אדבר לא לפי דרך האדון אנכי מדבר כי אם כמו בסכלות אעז ואתהלל
18 Ya que tantos otros se glorían según la carne, yo también voy a gloriarme.	18 רבים מתהללים לפי הבשר לכן אתהלל אף אני
19 ¡Con qué gusto soportan a los necios, ustedes que se tienen por tan sensatos!	19 כי נשאים אתם ברצון את הסכלים בהיותכם חכמים
20 ¡Toleran que los esclavicen, que los exploten, que les roben, que los traten con prepotencia, que los abofeteen!	20 הלא תשאו אם יעביד אתכם איש אם יבלע אם ילכד אתכם אם יתנשא אם יכה אתכם על פניכם
21 Dicen que hemos sido demasiado débiles: lo admito para mi vergüenza. Pero de lo mismo que otros se jactan –y ahora hablo como un necio– también yo me puedo jactar.	21 לחרפתנו אנכי אמר זאת כאלו היינו רפים אבל בכל אשר ירהב איש להתהלל בסכלות אמר זאת ארהב גם אנכי
22 ¿Ellos son hebreos? Yo también lo soy. ¿Son israelitas? Yo también. ¿Son descendientes de Abraham? Yo también.	22 עברים הם כן גם אנכי ישראלים הם כן גם אנכי זרע אברהם הם כן גם אנכי
23 ¿Son ministros de Cristo? Vuelvo a hablar como un necio: yo lo soy más que ellos. Mucho más por los trabajos, mucho más por las veces que estuve prisionero, muchísimo más por los golpes que recibí. Con frecuencia estuve al borde de la muerte,	23 משרתי המשיח הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במוסרות ורב פעמים במצוקות מות
24 cinco veces fui azotado por los judíos con los treinta y nueve golpes,	24 חמש פעמים ספגתי בידי היהודים ארבעים חסר אחת
25 tres veces fui flagelado, una vez fui apedreado, tres veces naufragué, y pasé un día y una noche en medio del mar.	25 שלש פעמים יסרתי בשוטים פעם אחת סקלתי ושלש פעמים נשברה לי הספינה ואהי במצולות ים לילה ויום
26 En mis innumerables viajes, pasé peligros en los ríos, peligros de asaltantes, peligros de parte de mis compatriotas, peligros de parte de los extranjeros, peligros en la ciudad, peligros en lugares despoblados, peligros en el mar, peligros de parte de los falsos hermanos,	26 במסעות רבות בסכנות נהרות בסכנות שדדים בסכנות מצד בני עמי בסכנות מצד הגוים סכנות בעיר סכנות במדבר סכנות בים סכנות בתוך אחי שקר
27 cansancio y hastío, muchas noches en vela, hambre y sed, frecuentes ayunos, frío y desnudez.	27 בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום
28 Y dejando de lado otras cosas, está mi preocupación cotidiana: el cuidado de todas las Iglesias.	28 מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהלות
29 ¿Quién es débil, sin que yo me sienta débil? ¿Quién está a punto de caer, sin que yo me sienta como sobre ascuas?	29 מי יחלש ואני לא אחלש מי יכשל ולא יבער לבי
30 Si hay que gloriarse de algo, yo me gloriaré de mi debilidad.	30 אם יש להתהלל אתהלל בחלשתי
31 Dios, el Padre del Señor Jesús –bendito sea eternamente– sabe que no miento.	31 האלהים אבי ישוע המשיח אדנינו המברך לעולמי עולמים הוא ידע כי לא אשקר
32 En Damasco, el etnarca del rey Aretas hizo custodiar la ciudad para apoderarse de mí,	32 בדמשק שמר הנצב של המלך ארטס את עיר הדמשקיין ויבקש לתפשני
33 y tuvieron que bajarme por una ventana de la muralla, metido en una canasta: así escapé de sus manos.	33 ובעד החלון הורידו אתי בסל מעל החומה ואמלט מידיו