Premier livre de Samuel 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors Anne prononça ce cantique: “En Yahvé mon cœur chante de joie, avec Yahvé je suis pleine de force; je peux répondre à mes ennemis, car tu m’as sauvée, c’est là mon bonheur.	1 ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך
2 Nul n’est Saint comme Yahvé, personne ne l’est sinon toi: il n’y a pas d’autre rocher que notre Dieu.	2 אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו
3 Laissez là votre orgueil, vos paroles inutiles, que l’arrogance ne sorte plus de votre bouche. Yahvé est un Dieu qui connaît toute chose, c’est lui qui pèsera vos actes.	3 אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות
4 L’arc des guerriers se brise, mais les faibles sont remplis de force.	4 קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל
5 Ceux qui n’ont pas eu faim s’embauchent pour du pain; pour ceux qui avaient faim, fini de travailler; celle qui était stérile met au monde sept enfants; une autre avait des fils: seule, elle s’éteint.	5 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה
6 Yahvé donne la mort et donne la vie, il fait descendre au séjour des morts, il fait qu’on en remonte.	6 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל
7 C’est Yahvé qui rend pauvre, c’est lui qui enrichit, Il abaisse, mais ensuite il relève.	7 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם
8 Il retire de la poussière le petit, de son fumier il relève le pauvre pour le faire asseoir avec les grands, et lui donner un trône de gloire. La terre et ses colonnes appartiennent à Yahvé, sur elles il a établi le monde.	8 מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל
9 Il veille sur les pas de ses fidèles, mais les méchants périssent dans les ténèbres: nulle violence ne donne à l’homme la victoire.	9 רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש
10 Tes ennemis, Yahvé, sont mis en déroute, quand dans les cieux tu tonnes, ô Très-Haut! Yahvé fait justice jusqu’aux confins du monde, il donne la force à son roi et rend invincible son Messie.”	10 יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו
11 Elkana revint donc chez lui à Rama, tandis que l’enfant restait au service de Yahvé, sous la garde du prêtre Héli.	11 וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן
12 Les fils d’Héli étaient des moins que rien, ils ne respectaient ni Yahvé,	12 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה
13 ni la loi des prêtres vis-à-vis du peuple. Lorsque quelqu’un offrait un sacrifice, le serviteur du prêtre venait pendant qu’on cuisait la viande. Avec une fourchette à trois dents,	13 ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו
14 il piquait dans le chaudron, ou dans la marmite, ou dans la terrine, ou dans le pot, et tout ce que ramenait la fourchette était pour le prêtre. On faisait ainsi à l’égard de tous les Israélites qui venaient à Silo.	14 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה
15 Avant même que l’on fasse fumer la graisse, le serviteur du prêtre arrivait; il disait à celui qui offrait le sacrifice: “Donne de la viande à rôtir pour le prêtre, il n’acceptera pas de la viande bouillie, seulement de la viande à rôtir.”	15 גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי
16 Et si cet homme répondait: “Qu’on fasse d’abord fumer la graisse, ensuite tu prendras ce que tu veux”, il répliquait: “Non, tu vas me le donner tout de suite, sinon je le prends de force!”	16 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה
17 La faute de ces jeunes gens était très grande devant Yahvé, car ils jetaient le discrédit sur l’offrande qu’on fait à Yahvé.	17 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה
18 Samuel était encore un enfant, il était au service de Yahvé et portait un pagne de lin.	18 ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד
19 Chaque année sa mère lui faisait une petite tunique qu’elle lui apportait lorsqu’elle montait avec son mari pour le sacrifice annuel.	19 ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים
20 C’est alors qu’Héli bénit Elkana et sa femme: “Que Yahvé, dit-il, te donne des enfants de cette femme en échange du fils qu’elle a consacré à Yahvé.” Après quoi ils s’en retournèrent chez eux.	20 וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו
21 Yahvé se souvint d’Anne: elle conçut et enfanta trois fils et deux filles. Quant au jeune Samuel, il grandissait sous le regard de Yahvé.	21 כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה
22 Héli était très vieux. Il apprit la mauvaise conduite de ses fils à l’égard de tout Israël: ils couchaient en effet avec les femmes qui faisaient le service à l’entrée de la Tente du Rendez-Vous.	22 ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד
23 Il leur dit: “Pourquoi vous conduisez-vous comme cela? Tout le monde me parle de vos mauvaises actions.	23 ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה
24 Non, mes enfants! Ce que j’entends n’a rien de beau: vous péchez contre Yahvé.	24 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה
25 Si un homme pèche contre un autre homme, Dieu peut faire l’arbitre, mais celui qui pèche contre Yahvé, qui intercédera pour lui?” Cependant ils n’écoutèrent pas la voix de leur père: Yahvé avait déjà décidé de les faire périr.	25 אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם
26 Quant au jeune Samuel, de jour en jour il grandissait et devenait meilleur, aux yeux de Yahvé comme aux yeux des hommes.	26 והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים
27 Un homme de Dieu vint trouver Héli et lui dit: “Écoute cette parole de Yahvé: Je me suis révélé clairement à la maison de ton père lorsqu’ils étaient en Égypte chez le Pharaon.	27 ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה
28 Je l’ai choisi entre toutes les tribus d’Israël pour qu’il soit mon prêtre, pour monter à mon autel, pour faire fumer l’encens et porter l’éphod devant moi. J’ai donné à la maison de ton père toutes les offrandes que les Israélites sacrifient par le feu.	28 ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל
29 Pourquoi maintenant jetez-vous le discrédit sur les sacrifices et les offrandes que j’ai ordonnés dans ma maison? Tu as plus d’égards pour tes fils que pour moi et tu les laisses s’engraisser avec tout le meilleur des offrandes que présente mon peuple Israël.	29 למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי
30 “C’est pourquoi voici ce que dit Yahvé, le Dieu d’Israël: J’avais déclaré que ta maison, celle de ton père, resterait pour toujours à mon service. Mais maintenant, dit Yahvé, c’est fini! Car j’honore ceux qui m’honorent mais ceux qui me méprisent seront méprisés.	30 לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו
31 Voici venir des jours où je te briserai les bras à toi et à la maison de ton père, et on ne verra plus de vieillards dans ta maison.	31 הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך
32 Tu verras tout le bien que je ferai à Israël, pendant que ta demeure sera plongée dans l’angoisse: plus jamais on n’y verra des gens âgés.	32 והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים
33 Je laisserai toujours près de mon autel l’un de tes descendants pour que ses yeux le voient, et qu’il en soit humilié, mais tout l’ensemble de ceux qui seront nés dans ta maison, périront par l’épée des hommes.	33 ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים
34 “Toi même tu vas avoir un signe de ce qui arrivera par la suite: tes fils Hofni et Pinhas mourront tous les deux le même jour.	34 וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם
35 “Alors se lèvera un prêtre fidèle qui agira selon mon cœur et selon mon âme; je lui ferai une maison inébranlable et il remplira toujours sa charge sous le regard de celui que j’ai choisi.	35 והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים
36 Ceux qui resteront de ta maison viendront se prosterner devant lui pour une pièce d’argent ou un morceau de pain, et ils diront: Confie-moi, je t’en prie, une petite charge dans le sacerdoce, pour que j’aie un morceau de pain à manger.”	36 והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם