Livre des Juges 3

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Voici les nations que Yahvé laissa tranquilles pour mettre à l’épreuve Israël, c’est-à-dire les Israélites qui n’avaient pas connu les guerres de Canaan.	1 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען
2 Il voulait que la jeunesse d’Israël, ceux qui n’avaient pas connu la guerre, apprenne à combattre.	2 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום
3 Restèrent donc les cinq princes des Philistins, tous les Cananéens et les Sidoniens, et aussi les Hivvites qui habitaient la montagne du Liban, depuis la montagne de Baal-Hermon jusqu’à l’Entrée-de-Hamat.	3 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת
4 Yahvé voulut donc mettre Israël à l’épreuve et voir s’il obéirait à ses commandements, ceux que Moïse avait donnés à leurs pères.	4 ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה
5 Les Israélites habitèrent au milieu des Cananéens, des Hittites, des Amorites, des Périsites, des Hivvites et des Jébusites.	5 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
6 Ils épousèrent leurs filles, ils donnèrent pour leurs fils leurs propres filles, et ils servirent leurs dieux.	6 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם
7 Les Israélites firent donc ce qui est mal aux yeux de Yahvé. Ils oublièrent Yahvé leur Dieu et servirent les Baals et les Ashéras.	7 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות
8 Alors la colère de Yahvé s’enflamma contre Israël. Il les livra aux mains de Kouchan-Richéatayim, roi d’Édom, et les Israélites furent soumis à Kouchan-Richéatayim pendant 8 ans.	8 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים
9 Les Israélites crièrent vers Yahvé, et Yahvé leur fit surgir un sauveur qui les délivra: c’était Otniel, fils de Kénaz, frère cadet de Caleb.	9 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו
10 L’esprit de Yahvé reposa sur lui et il agit comme juge en Israël. Il partit en guerre et Yahvé livra entre ses mains Kouchan-Richéatayim, roi d’Édom: il écrasa Kouchan-Richéatayim.	10 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים
11 Le pays fut en paix pendant 40 ans, puis Otniel, fils de Kénaz mourut.	11 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז
12 Une fois de plus les Israélites firent ce qui est mal aux yeux de Yahvé, et lui rendit Églon, roi de Moab, beaucoup plus fort qu’Israël, simplement parce qu’ils faisaient ce qui déplaît à Yahvé.	12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה
13 Les Moabites s’allièrent avec les Ammonites et les Amalécites pour combattre Israël, et ils s’emparèrent de la Ville des Palmiers.	13 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים
14 Pendant 18 ans les Israélites furent soumis à Églon, roi de Moab.	14 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה
15 Les Israélites crièrent alors vers Yahvé, et Yahvé leur fit surgir un sauveur, Éhoud, fils de Guéra, un homme de Benjamin qui était gaucher. Les Israélites le chargèrent de porter le tribut à Églon, roi de Moab.	15 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב
16 Éhoud se fit un poignard à deux tranchants, à lame courte, qu’il portait sous son habit contre sa cuisse droite.	16 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו
17 Puis il alla offrir le tribut à Églon, roi de Moab (or Églon était un homme très gros).	17 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד
18 De retour, après l’offrande du tribut, Éhoud renvoya les gens venus avec lui pour l’apporter,	18 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה
19 comme ils étaient déjà aux Idoles de Guilgal. Lui revint sur ses pas et dit: “Ô roi! J’ai pour toi un message secret.” Le roi répondit: “Silence!” Et tous ceux qui se tenaient autour du roi se retirèrent.	19 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו
20 Alors Éhoud s’approcha de lui, tandis qu’il était assis dans la chambre haute, bien au frais dans ses appartements privés. Éhoud dit: “C’est un message de Dieu que j’ai pour toi.” Alors le roi se leva de son siège.	20 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא
21 Éhoud étendit sa main gauche, saisit le poignard de dessus sa cuisse droite et le lui enfonça dans le ventre.	21 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו
22 La poignée entra à la suite de la lame et la graisse se referma par-dessus la lame, car il ne retira pas le poignard de son ventre, tandis que les excréments sortaient.	22 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה
23 Éhoud alors s’échappa par derrière, ferma sur lui les portes de la chambre haute et mit le verrou.	23 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל
24 Lui sorti, les serviteurs arrivèrent, et voyant les portes de la chambre haute verrouillées, ils se dirent: “Sans doute fait-il ses besoins dans ses appartements privés.”	24 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה
25 Ils attendirent tellement qu’ils en avaient honte, et les portes de la chambre haute ne s’ouvraient toujours pas. Alors ils prirent la clé et ouvrirent: leur maître gisait à terre, mort!	25 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת
26 Éhoud s’était mis en sûreté pendant qu’ils attendaient. Il repassa par les Idoles et se sauva à Ha-Seïra.	26 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה
27 Dès qu’il fut arrivé, il sonna du cor dans la montagne d’Éphraïm, et les Israélites descendirent de la montagne à sa suite.	27 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם
28 Il leur dit: “Suivez-moi, car Yahvé a livré vos ennemis, les Moabites, entre nos mains.” Tous descendirent à sa suite, coupèrent les gués du Jourdain en direction de Moab, et ne laissèrent aucun homme s’échapper.	28 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר
29 En ce temps-là, ils abattirent 10 000 hommes de Moab, tous robustes et entraînés: pas un seul n’échappa.	29 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש
30 En ce jour-là, Moab fut soumis à Israël, et le pays fut en paix durant 80 ans.	30 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה
31 Après lui se leva Chamgar, fils d’Anat. Il abattit 600 hommes de chez les Philistins avec un aiguillon à bœufs; lui aussi fut un libérateur d’Israël.	31 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל