Épître aux Romains 10

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Frères, je désire de tout cœur et je demande à Dieu qu’ils soient sauvés.	1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו
2 Je dois dire en leur faveur qu’ils sont pleins d’ardeur pour Dieu, mais c’est une ardeur mal entendue.	2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת
3 Ils ne savent pas comment Dieu nous fait justes et ils veulent établir leur propre perfection. C’est pourquoi ils ne sont pas entrés dans le chemin de justification de Dieu.	3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו
4 Car le Christ est le but de la Loi, et c’est alors que tout croyant devient “juste”.	4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו
5 Moïse parle bien de devenir juste par la Loi; il a écrit: Celui qui la met en pratique vivra.	5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם
6 Mais de son côté la justice qui vient de la foi te dit: Ne dis pas dans ton cœur: Qui montera au ciel? C’est une façon de dire que le Christ devait en descendre.	6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח
7 Et ensuite: Qui descendra dans l’abîme? C’est une façon de dire que le Christ devait remonter d’entre les morts.	7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים
8 Et ensuite il est dit: La parole est proche de toi, elle est déjà dans ta bouche et dans ton cœur. Il s’agit là de la parole que nous proclamons, et c’est la foi.	8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים
9 Tu es sauvé lorsque ta bouche proclame que Jésus est le Seigneur, et que ton cœur croit que Dieu l’a ressuscité d’entre les morts.	9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע
10 Le cœur qui croit te donne la vraie droiture, ta bouche qui le proclame te donne le salut.	10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה
11 L’Écriture dit en effet: Aucun de ceux qui croient en lui ne sera déçu.	11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש
12 Il n’y a donc pas de différence entre Juifs et Grecs, ils ont un même Seigneur, fort généreux pour tous ceux qui l’invoquent:	12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו
13 Celui qui invoque le nom du Seigneur sera sauvé, quel qu’il soit.	13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
14 Mais peuvent-ils invoquer le Nom du Seigneur s’ils ne croient pas en lui? Peuvent-ils croire en lui si on ne l’a pas proclamé?	14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד
15 Va-t-on le proclamer si on n’a pas été envoyé pour cela? Il est écrit: Comme ils sont beaux à voir les pas de ceux qui apportent la bonne nouvelle.	15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב
16 Mais voilà, tous n’acceptent pas la bonne nouvelle. Isaïe dit en effet: Seigneur, qui nous a entendus et a cru?	16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו
17 C’est qu’il faut entendre pour croire, il faut entendre ce qu’on dit du Christ.	17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים
18 Alors je demande: N’ont-ils pas entendu? Bien sûr que si: Cette voix s’est fait entendre par toute la terre; ces paroles ont résonné jusqu’aux extrémités du monde.	18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם
19 Alors je demande: Comment, Israël n’a pas compris? Et tout de suite Moïse nous dit: Je vous rendrai jaloux d’un peuple qui n’en est pas un; je prends pour vous défier un peuple sans intelligence.	19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם
20 Isaïe ensuite ose dire: Ceux qui ne me cherchaient pas m’ont trouvé, je me suis fait connaître de ceux qui ne me demandaient pas.	20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו
21 Il ajoute, et c’est pour Israël: Tout le jour j’ai tendu les mains vers un peuple qui n’écoute pas et qui me contredit.	21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה