Évangile selon Luc 20

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un certain jour, tandis qu’il enseignait le peuple dans le Temple et lui donnait la Bonne Nouvelle, les grands prêtres et les maîtres de la Loi se présentèrent avec les Anciens du peuple.	1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
2 Ils lui demandèrent: "Dis-nous: de quelle autorité fais-tu tout cela? Qui t’a chargé de le faire?”	2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
3 Il leur répondit: "Moi aussi je vais vous poser une question et vous me répondrez.	3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
4 Quand Jean s’est mis à baptiser, était-ce une initiative du Ciel, ou simplement humaine?”	4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם
5 Ils firent entre eux ces réflexions: "Si nous disons que c’était chose du Ciel, il dira: Pourquoi n’avez-vous pas cru en lui?	5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו
6 Et si nous disons que c’était une affaire humaine, tout le peuple va nous lapider, car ils sont convaincus que Jean était un prophète.”	6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה
7 Aussi répondirent-ils qu’ils ne savaient pas.	7 ויענו לא ידענו מאין
8 Et Jésus leur dit: "Je ne vous dirai pas non plus de quelle autorité je fais tout cela.”	8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
9 Jésus se mit à raconter au peuple cette parabole: "Un homme avait planté une vigne et l’avait louée à des fermiers, puis il était parti pour un long séjour à l’étranger.	9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
10 “Le moment venu il envoie un serviteur auprès des fermiers pour qu’ils lui remettent une part du produit de la vigne. Mais les vignerons le battent et le renvoient les mains vides.	10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
11 De nouveau, il envoie un autre serviteur; les vignerons le battent, se moquent de lui et le renvoient les mains vides.	11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם
12 Lui recommence: il envoie un troisième serviteur; mais on le met à mal et on le jette dehors.	12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
13 “Le seigneur de la vigne se dit: ‘Que puis-je faire? Je vais envoyer mon fils que j’aime, lui au moins ils le respecteront.’	13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו
14 “Mais en le voyant, les fermiers font ce calcul: ‘C’est lui l’héritier; tuons-le, et l’héritage sera à nous.’	14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
15 Ils le jettent donc hors de la vigne et le tuent. “Comment le seigneur de la vigne va-t-il agir avec eux?	15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
16 Il viendra, il fera périr ces fermiers et donnera la vigne à d’autres.” En entendant cela ils dirent: "Ne parlons pas de malheur!”	16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת
17 Alors, les yeux dans les yeux, Jésus leur dit: "Que signifie cette Écriture: La pierre rejetée par les bâtisseurs est devenue la pierre d’angle?	17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
18 Quiconque tombera sur cette pierre se brisera, et si elle tombe sur quelqu’un, elle le réduira en poussière.”	18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
19 Les maîtres de la Loi et les grands prêtres avaient grande envie de mettre la main sur lui, mais ils craignaient le peuple; ils avaient bien compris que cette parabole de Jésus était pour eux.	19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20 C’est ainsi qu’ils préparent un piège: ils envoient des mouchards qui jouent les gens bien intentionnés, afin de le prendre en défaut dans ses paroles et de pouvoir ainsi le remettre aux mains du gouverneur et à son tribunal.	20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון
21 Ils lui posent cette question: "Maître, nous savons que tu es droit dans tout ce que tu dis et enseignes. Tu ne cherches pas à te faire bien voir des gens, mais tu enseignes selon la vérité le chemin de Dieu.	21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
22 Nous est-il permis de verser l’impôt à César, ou non?	22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
23 Jésus a compris leur astuce; il leur dit:	23 ויכר את נכליהם ויאמר להם
24 -“Montrez-moi un denier. De qui sont l’image et l’inscription?” Ils répondent: "De César.”	24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר
25 Et lui leur dit: "Rendez donc à César ce qui est de César et à Dieu ce qui est de Dieu!”	25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
26 Avec cela il leur fut impossible de prendre en défaut ses paroles devant le peuple. Ils furent très surpris de sa réponse et gardèrent le silence.	26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
27 Alors s’approchèrent quelques Saducéens - ces gens-là nient qu’il y ait une résurrection -	27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר
28 et ils lui posèrent cette question: "Maître, Moïse nous a mis ceci dans l’Écriture: Si un homme marié meurt sans enfants, son frère doit prendre la veuve et donner ainsi une descendance à celui qui est mort.	28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
29 Or il y avait sept frères. Le premier s’est marié et il est mort sans enfants.	29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים
30 Le deuxième,	30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
31 puis le troisième ont pris la veuve, et de même les autres jusqu’au septième: ils sont tous morts sans laisser d’enfant.	31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
32 Ensuite la femme est morte.	32 ובאחרונה מתה גם האשה
33 S’il y a résurrection, duquel d’entre eux sera-t-elle la femme, puisqu’elle l’a été des sept?”	33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה
34 Jésus leur dit: "Les enfants de ce monde prennent mari ou femme;	34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
35 mais ceux qu’on a trouvés dignes d’avoir part à l’autre monde et à la résurrection des morts, ne prennent pas mari ou femme.	35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
36 Par ailleurs ils ne peuvent plus mourir, mais ils sont comme des anges. Eux aussi sont fils de Dieu, puisqu’ils sont nés de la résurrection.	36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
37 “Quant au fait que les morts ressuscitent, Moïse lui-même l’a insinué dans le passage du Buisson Ardent, là où il appelle le Seigneur: Dieu d’Abraham, Dieu d’Isaac et Dieu de Jacob.	37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
38 Il n’est pas un Dieu des morts, mais bien des vivants: tous vivent pour lui.”	38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
39 À ce moment quelques maîtres de la Loi prirent la parole et dirent: "Maître, tu as bien parlé.”	39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת
40 Mais après cette réplique, plus personne n’osait l’interroger.	40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר
41 À son tour Jésus leur demanda: "Comment peut-on dire que le Messie est fils de David?	41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד
42 David lui-même dit, au livre des Psaumes: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite	42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
43 et vois comment je fais de tes ennemis ton marchepied.	43 עד אשית איביך הדם לרגליך
44 David l’appelle ‘Seigneur’, et on voudrait qu’il soit son fils?”	44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
45 Il dit à ses disciples, quand tout le peuple écoutait:	45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
46 "Méfiez-vous des maîtres de la Loi qui se plaisent à circuler en longues robes, qui aiment les salutations sur les places publiques, les premiers fauteuils dans les synagogues et les premières places dans les festins.	46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
47 Ils s’introduisent avec leurs longues prières, et ensuite ils dévorent les maisons des veuves. Leur condamnation sera terrible.”	47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו