Livre d'Ézéchiel 3

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il me dit: “Fils d’homme, mange ce que je te présente, mange-le, puis va parler à la maison d’Israël.”	1 ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל
2 J’ouvris la bouche et il me fit manger ce rouleau.	2 ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת
3 Il me dit encore: “Fils d’homme, mange et remplis ton ventre avec ce rouleau que je te donne.” Je le mangeai donc, et dans ma bouche il était doux comme du miel.	3 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק
4 Il me dit: “Fils d’homme, va vers la maison d’Israël et dis-leur mes paroles.	4 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם
5 Tu n’es pas envoyé vers un peuple étranger dont la langue te serait difficile, mais vers la maison d’Israël.	5 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל
6 Si je t’envoyais vers des foules étrangères au parler obscur et à la langue difficile, dont tu ne comprends pas le langage, ils pourraient bien t’écouter.	6 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך
7 Mais la maison d’Israël ne voudra pas t’écouter, car elle ne veut pas m’écouter; ils ont tous la tête dure et le cœur obstiné.	7 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה
8 Aussi ai-je rendu ta face aussi dure que la leur, et ton front aussi dur que leur front.	8 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם
9 Je fais de ton front un diamant, plus dur que le rocher: tu ne les craindras pas, tu n’auras pas peur d’eux, car ils ne sont qu’une race de rebelles.”	9 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה
10 Il me dit: “Fils d’homme, reçois dans ton cœur, écoute de tes oreilles, toutes mes paroles que je vais te dire;	10 ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע
11 puis va, rends-toi chez les déportés, chez les gens de ton peuple. Tu leur parleras et tu leur diras: Ainsi parle Yahvé…! qu’ils écoutent ou n’écoutent pas.”	11 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו
12 Alors l’esprit m’enleva tandis que j’entendais derrière moi une acclamation formidable: “Bénie soit la Gloire de Yahvé, de son Lieu Saint elle rayonne!”	12 ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו
13 J’entendis les ailes des êtres qui battaient l’une contre l’autre, j’entendis aussi le bruit des roues: ce fut un énorme vacarme.	13 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול
14 L’esprit m’avait enlevé, il m’avait emporté. Je restai plein d’amertume, l’esprit fiévreux, car la main de Yahvé pesait fortement sur moi.	14 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה
15 Lorsque j’arrivai à Tel-Aviv, chez les déportés installés sur les bords du fleuve Kébar, je restai sept jours comme hébété au milieu d’eux.	15 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם
16 Au bout de sept jours une parole de Yahvé me fut adressée:	16 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר
17 “Fils d’homme, je t’ai placé comme un guetteur pour la maison d’Israël: si tu entends une parole qui sort de ma bouche, aussitôt tu les avertiras de ma part.	17 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני
18 Si je dis au méchant: Tu vas mourir! et si toi tu ne l’avertis pas, si tu ne parles pas de façon que ce méchant revienne de sa mauvaise conduite et ainsi sauve sa vie, ce méchant mourra à cause de sa faute, mais je te demanderai compte de son sang.	18 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש
19 Par contre, si tu avertis le méchant et qu’il ne veut pas renoncer à sa méchanceté et à sa mauvaise conduite, lui mourra à cause de sa faute, mais toi tu auras sauvé ta vie.	19 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת
20 “Si le juste cesse de faire le bien et commet l’injustice, je mettrai une pierre devant lui pour le faire tomber et il mourra. Si tu ne l’as pas averti, il mourra à cause de son péché, on oubliera les bonnes actions qu’il avait faites, mais à toi je te demanderai compte de son sang.	20 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש
21 Par contre, si tu avertis le juste pour qu’il ne pèche pas et qu’il reste sans pécher, il vivra grâce à ton avertissement, et toi tu auras sauvé ta vie.”	21 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת
22 La main de Yahvé fut sur moi et il me dit: “Lève-toi, sors vers la vallée; là je te parlerai.”	22 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך
23 Alors je me lève et je sors vers la vallée. Là je vois la Gloire de Yahvé: elle se tient là, tout comme lorsque j’ai vu la Gloire sur les bords du fleuve Kébar. Aussitôt je tombe sur ma face.	23 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני
24 Voici que l’esprit entre en moi et me fait tenir sur mes jambes; et Lui me parle et me dit: “Va, enferme-toi dans ta maison.	24 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך
25 Regarde, fils d’homme, comme on te met des liens, on te ligote; tu ne pourras plus sortir pour partager avec eux.	25 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם
26 Je fais que ta langue se colle à ton palais: te voilà muet et tu cesses de leur faire des reproches parce qu’ils sont une race de rebelles.	26 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה
27 Mais plus tard je te parlerai, je t’ouvrirai la bouche et tu leur diras: Voici ce que dit Yahvé! écoute celui qui veut écouter, et celui qui ne veut pas, qu’il n’écoute pas, puisque c’est une race de rebelles.”	27 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה