Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 8

¹ וְעַל־דְּבַר זִבְחֵי הָאֱלִילִים יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ־דֵּעָה לְכֻלָּנוּ הַדַּעַת תַּגְבִּיהַּ לֵב וְהָאַהֲבָה הִיא הַבּוֹנָה² הַחשֵׁב כִּי־הוּא יֹדֵעַ דְּבַר־מָה עוֹד לֹא־יָדַע מְאוּמָה כַּאֲשֶׁר עָלָיו לָדַעַת אֹתוֹ³ אֲבָל אִם־יֶאֱהַב אִישׁ אֶת־הָאֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יְדָעוֹ⁴ וְעַל־דְּבַר אֲכִילַת זִבְחֵי הָאֱלִילִים הִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי־הָאֱלִיל אַיִן בָּעוֹלָם וְאֵין אֱלֹהִים בִּלְתִּי אֶחָד⁵ וְאַף כִּי־יֵשׁ הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִים אִם־בַּשָּׁמַיִם אִם־בָּאָרֶץ בַּאֲשֶׁר יֵשׁ אֱלֹהִים רַבִּים וַאֲדֹנִים רַבִּים⁶ אָמְנָם לָנוּ אַךְ־אֵל אֶחָד הָאָב אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ אֵלָיו וְאָדוֹן אֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הַכֹּל עַל־יָדוֹ וַאֲנַחְנוּ עַל־יָדוֹ⁷ אַךְ לֹא בְכֻלָּם הַדָּעַת כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר בְּזָכְרָם עוֹד אֶת־הָאֱלִיל אֹכְלִים כְּזֶבַח הָאֱלִיל וּבְכֵן לִבָּם הֶחָלוּשׁ יִתְגָּאָל⁸ הַמַּאֲכָל לֹא יְקָרֵב אֶתְכֶם לֵאלֹהִים כִּי אִם־נֹאכַל אֵין־לָנוּ יִתְרוֹן וְאִם־לֹא נֹאכַל לֹא נִגָּרֵעַ⁹ אֲבָל הִזָּהֵרוּ פֶּן־תִּהְיֶה אוֹתָהּ הַחֵרוּת שֶׁלָּכֶם לְמִכְשֹׁל הַחַלָּשִׁים¹⁰ כִּי הָאִישׁ הָרֹאֶה אֹתְךָ אֲשֶׁר לְךָ הַדַּעַת מֵסֵב בְּבֵית אֱלִילִים הֲלֹא יָעֹז בְּרוּחוֹ הֶחָלוּשׁ לֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי אֱלִילִים¹¹ וְיֹאבַד עַל־יְדֵי דַעְתְּךָ אָחִיךָ הַחַלָּשׁ אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ¹² וְאִם־כָּכָה תֶּחֶטְאוּ לַאֲחֵיכֶם וְתַכְאִיבוּ אֶת־רוּחָם הֶחָלוּשׁ לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם חֹטְאִים¹³ עַל־כֵּן אִם־מַאֲכָלִי מַכְשִׁיל אֶת־אָחִי לֹא־אֹכַל בָּשָׂר לְעוֹלָם לְמַעַן לֹא־אַכְשִׁיל אֶת־אָחִי