| 1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 The LORD said to Moses, |
| 2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו | 2 "Speak to the people of Israel, and get from them rods, one for each fathers' house, from all their leaders according to their fathers' houses, twelve rods. Write each man's name upon his rod, |
| 3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם | 3 and write Aaron's name upon the rod of Levi. For there shall be one rod for the head of each fathers' house. |
| 4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה | 4 Then you shall deposit them in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you. |
| 5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם | 5 And the rod of the man whom I choose shall sprout; thus I will make to cease from me the murmurings of the people of Israel, which they murmur against you." |
| 6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם | 6 Moses spoke to the people of Israel; and all their leaders gave him rods, one for each leader, according to their fathers' houses, twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods. |
| 7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת | 7 And Moses deposited the rods before the LORD in the tent of the testimony. |
| 8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים | 8 And on the morrow Moses went into the tent of the testimony; and behold, the rod of Aaron for the house of Levi had sprouted and put forth buds, and produced blossoms, and it bore ripe almonds. |
| 9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו | 9 Then Moses brought out all the rods from before the LORD to all the people of Israel; and they looked, and each man took his rod. |
| 10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו | 10 And the LORD said to Moses, "Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept as a sign for the rebels, that you may make an end of their murmurings against me, lest they die." |
| 11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה | 11 Thus did Moses; as the LORD commanded him, so he did. |
| 12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו | 12 And the people of Israel said to Moses, "Behold, we perish, we are undone, we are all undone. |
| 13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע | 13 Every one who comes near, who comes near to the tabernacle of the LORD, shall die. Are we all to perish?" |
