Isaiah (ישעיה) - Isaia 107

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו	1 Louez le Seigneur car il est bon, éternel est son amour!
2 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר	2 Dites-le, vous qu’il a rachetés, vous qu’il a repris à l’adversaire,
3 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים	3 vous qu’il a rassemblés de toutes les terres, du levant et du couchant, du midi et du nord!
4 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו	4 Ils erraient par le désert, au long des steppes, sans trouver le chemin d’une ville d’étape.
5 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף	5 Ils avaient faim; la soif surtout faisait défaillir en eux leur âme.
6 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם	6 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur, et il les tira de leur détresse.
7 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב	7 Il les fit cheminer par un droit chemin jusqu’à trouver une ville où pouvoir s’arrêter.
8 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	8 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!
9 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב	9 Car il a désaltéré la gorge assoiffée, il a comblé de biens les affamés.
10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל	10 Ils étaient là en un monde de ténèbres, rivés à la misère, rivés à leurs fers,
11 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו	11 pour n’avoir pas écouté les paroles de Dieu, pour avoir méprisé les avis du Très-Haut.
12 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר	12 Il les avait brisés par les épreuves, ils chancelaient et nul ne les secourait.
13 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם	13 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur: lui les tira de leur détresse.
14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק	14 Il les fit sortir du noir, des ténèbres: il avait rompu leurs chaînes!
15 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	15 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!
16 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע	16 Car il a brisé les portes de bronze, il a mis en pièces les verrous de fer.
17 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו	17 Ils faisaient les fous sur les chemins du péché, puis ils devaient payer leurs fautes.
18 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות	18 Ils ne supportaient plus aucun aliment, ils étaient arrivés aux portes de la mort.
19 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם	19 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur et il les tira de leur détresse.
20 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם	20 Il envoya sa parole: elle les remit sur pied et les fit échapper à la tombe.
21 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	21 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!
22 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה	22 Qu’ils lui offrent un sacrifice de louange, que dans leur joie ils disent et proclament ses œuvres,
23 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים	23 ceux qui descendent en mer sur des navires, pour leur négoce au-delà de l’océan!
24 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה	24 Ceux-là ont vu le travail du Seigneur et ses miracles sur les abîmes.
25 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו	25 Car à son ordre une bourrasque s’est levée, qui soulevait les vagues de la mer.
26 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג	26 Portés aux cieux, retombant dans les abîmes, leur âme fondait dans les malaises.
27 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע	27 Pris de vertige, ils titubaient comme un ivrogne, leur sagesse était toute avalée.
28 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם	28 Mais dans l’angoisse ils crièrent vers le Seigneur, et il les tira de leur détresse.
29 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם	29 Il rétablit le calme après la tempête, il apaisa les flots.
30 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם	30 Quelle joie pour eux quand l’onde fut tranquille, et qu’il les mena au port désiré!
31 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	31 Qu’ils célèbrent le Seigneur pour sa grâce, pour ses miracles en faveur des humains!
32 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו	32 Qu’ils l’exaltent dans l’assemblée du peuple et disent ses louanges au conseil des Anciens.
33 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון	33 Il épuise le fleuve et c’est le désert, là où étaient les sources, il n’y a que la steppe;
34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה	34 les riches terres se couvrent de sel pour les crimes de leurs habitants.
35 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים	35 Il crée un lac au milieu du désert, et la terre aride se voit irriguée,
36 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב	36 pour qu’y habitent ceux qui avaient faim, et qu’ils y bâtissent leur cité.
37 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה	37 Ils ensemencent leurs champs et plantent des vignes, ils en récoltent les fruits.
38 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט	38 Il les bénit pour qu’ils se multiplient, et leur bétail ne dépérit pas.
39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון	39 Car ils étaient amoindris, prostrés, plongés dans le malheur et la peine.
40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך	40 Mais lui, qui déverse le mépris sur les grands et fait qu’ils se perdent en un désert sans chemin,
41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות	41 il relève le pauvre en sa misère: sa famille prospère et se multiplie.
42 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה	42 Que l’homme droit regarde et se réjouisse, mais tout ce qui est vil ne pourra que se taire.
43 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה	43 Qui aura la sagesse de méditer ces choses, qui saura reconnaître les bontés du Seigneur?