| 1 בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע | 1 Joás tinha sete anos, quando começou a reinar, e reinou quarenta anos em Jerusalém. Sua mãe chamava-se Sebia, de Bersabé. |
| 2 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן | 2 Fez o que era bom aos olhos do Senhor todo o tempo que viveu o pontífice Jojada. |
| 3 וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות | 3 Jojada casou-o com duas mulheres, das quais teve filhos e filhas. |
| 4 ויהי אחריכן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה | 4 Depois disto Joás quis reparar a casa do Senhor. |
| 5 ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים | 5 Mandou juntar os sacerdotes e os Levitas, e disse-lhes: Sai por todas as cidades de Judá e cobrai, todos os anos, de todo o (povo de) Israel o dinheiro para a reparação do templo do vosso Deus; fazei isto com toda a diligência. Os Levitas, porém, procederam com negligência. |
| 6 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל לאהל העדות | 6 Mandou, então, o rei chamar o pontífice Jojada e disse-lhe: Por que não tiveste tu cuidado de obrigar os Levitas a trazerem de Judá e de Jerusalém o dinheiro com que Moisés, servo do Senhor, determinou que contribuísse todo o povo de Israel para o tabernáculo do testemunho? |
| 7 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים | 7 Com efeito, a impiíssima Atalia e seus filhos tinham destruído a casa de Deus, e, com tudo o que tinha sido consagrado ao templo do Senhor, ornaram o templo de Baal. |
| 8 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה | 8 Mandou, então, o rei que fizessem um cofre, que foi colocado junto da porta da casa do Senhor, da parte de fora. |
| 9 ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר | 9 Depois publicou-se em Judá e em Jerusalém a contribuição que Moisés, servo de Deus, tinha imposto a todo o Israel no deserto. |
| 10 וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה | 10 Alegraram-se todos os príncipes e todo o povo, e, concorrendo, lançaram na caixa do Senhor dinheiro, e lançaram tanto que ficou cheia. |
| 11 ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב | 11 Chegado o tempo de levar este cofre à presença do rei por mãos dos Levitas (quando eles viam que havia muito dinheiro), o escrivão do rei entrava com aquele que o sumo pontífice tinha, designado, e despejavam o dinheiro que havia no cofre; depois tornavam a levar o cofre para o seu lugar. Assim o faziam todas as vezes. Com isto se recolheu uma imensa quantia de dinheiro, |
| 12 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה | 12 que o rei e Jojada deram aos inspetores das obras da casa do Senhor, os quais pagavam com ele aos canteiros e carpinteiros para se reparar a casa do Senhor, assim como aos que trabalhavam em ferro e em bronze, para se segurar o que ameaçava ruína. |
| 13 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו | 13 Estes operários trabalhavam com muito esmero; por suas mãos repararam as fendas das paredes, restituíram a casa do Senhor ao seu antigo estado e fizeram com que ficasse firme. |
| 14 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע | 14 Depois que concluíram todas as obras, levaram ao rei e a Jojada o remanescente do dinheiro. Com ele foram feitos os vasos para o ministério do templo e para os holocaustos, e copos e outros vasos de ouro e prata. Foram oferecidos continuamente holocaustos na casa do Senhor, durante toda a vida de Jojada. |
| 15 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו | 15 Jojada, envelhecido, cheio de dias, morreu, tendo de idade cento e trinta anos. |
| 16 ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו | 16 Sepultaram-no com os reis na cidade de David, por ele ter feito bem a Israel e à sua casa. |
| 17 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם | 17 Depois que Jojada morreu, entraram os príncipes de Judá e prestaram grandes obséquios ao rei, o qual, atraído pelas suas lisonjas, se deixou levar por eles. |
| 18 ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת | 18 Abandonaram o templo do Senhor Deus de seus pais e prestaram culto aos ascheros e às estátuas. Este pecado atraiu a ira do Senhor contra Judá e contra Jerusalém. |
| 19 וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו | 19 O Senhor enviava-lhes profetas para que se convertessem a ele, porém, por mais que estes protestassem, não lhes queriam dar ouvidos. |
| 20 ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם | 20 O espírito de Deus desceu sobre o sumo sacerdote Zacarias, filho de Jojada, que se apresentou diante do povo e disse: Eis o que diz o Senhor Deus: Porque violais vós os preceitos do Senhor? Assim não prosperareis; porque abandonastes o Senhor, também ele vos abandonará. |
| 21 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה | 21 Eles, congregando-se contra ele, apedrejaram-no no átrio da casa do Senhor, conforme a ordem do rei. |
| 22 ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש | 22 O rei Joás não se lembrou da misericórdia que Jojada, pai de Zacarias, tinha usado com ele, mas matou-lhe seu filho, o qual, quando expirava, disse: O Senhor veja e faça justiça. |
| 23 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק | 23 Ao cabo dum ano, marchou o exército da Síria contra Joás; foi a Judá e a Jerusalém, matou todos os príncipes do povo e enviou ao rei, a Damasco, toda a presa. |
| 24 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים | 24 Embora os Sírios fossem em pequeníssimo número, o Senhor entregou-lhes nas suas mãos uma multidão infinita (de Israelitas), porque eles tinham deixado o Senhor Deus de seus pais. Ao próprio Joás trataram ignominiosamente. |
| 25 ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים | 25 Logo que, coberto de muitos ferimentos, (os Sírios) o deixaram, os seus servidores levantaram-se contra ele, para vingarem o sangue do filho do pontífice Jojada, e assassinaram-no no seu leito, onde (desta forma) morreu. Sepultaram-no na cidade de David, mas não no jazigo dos reis. |
| 26 ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית | 26 Os que conspiraram contra ele foram Zabad, filho de Samaat, mulher amonita, e Josabad, filho de Semarit, mulher moabita. |
| 27 ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו | 27 Quanto aos seus filhos, quanto às numerosas profecias pronunciadas contra ele, e quanto ao restabelecimento da casa de Deus, tudo isto está escrito minuciosamente nas Memórias do livro dos Reis. Amasias, seu filho, reinou em seu lugar. |
