Isaiah (ישעיה) - Isaia 94

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 אֵל־נְקָמֹות יְהוָה אֵל נְקָמֹות הֹופִיַע	1 Deus ultionum, Domine, Deus ultionum, effulge.
2 הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים	2 Exaltare, qui iudicas terram, redde retributionem superbis.
3 עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ	3 Usquequo peccatores, Domine, usquequo peccatores exsultabunt?
4 יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן	4 Effabuntur et loquentur proterva, gloriabuntur omnes, qui operantur iniquitatem. -
5 עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ	5 Populum tuum, Domine, humiliant et hereditatem tuam vexant.
6 אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתֹומִים יְרַצֵּחוּ	6 Viduam et advenam interficiunt et pupillos occidunt.
7 וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב	7 Et dixerunt: “ Non videbit Dominus, nec intelleget Deus Iacob ”.
8 בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ	8 Intellegite, insipientes in populo; et stulti, quando sapietis?
9 הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם־יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט	9 Qui plantavit aurem, non audiet, aut qui finxit oculum, non respiciet?
10 הֲיֹסֵר גֹּויִם הֲלֹא יֹוכִיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת	10 Qui corripit gentes, non arguet, qui docet hominem scientiam?
11 יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבֹות אָדָם כִּי־הֵמָּה הָבֶל	11 Dominus scit cogitationes hominum, quoniam vanae sunt.
12 אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתֹּורָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ	12 Beatus homo, quem tu erudieris, Domine, et de lege tua docueris eum,
13 לְהַשְׁקִיט לֹו מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת	13 ut mitiges ei a diebus malis, donec fodiatur peccatori fovea.
14 כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה עַמֹּו וְנַחֲלָתֹו לֹא יַעֲזֹב	14 Quia non repellet Dominus plebem suam et hereditatem suam non derelinquet.
15 כִּי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵב	15 Quia ad iustitiam revertetur iudicium, et sequentur illam omnes, qui recto sunt corde.
16 מִי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן	16 Quis consurget mihi adversus malignantes, aut quis stabit mecum adversus operantes iniquitatem?
17 לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי	17 Nisi quia Dominus adiuvit me, paulo minus habitasset in loco silentii anima mea.
18 אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי	18 Si dicebam: “ Motus est pes meus ”, misericordia tua, Domine, sustentabatme.
19 בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי	19 In multitudine sollicitudinum mearum in corde meo, consolationes tuae laetificaverunt animam meam.
20 הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוֹּות יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹק	20 Numquid sociabitur tibi sedes iniquitatis, quae fingit molestiam contra praeceptum?
21 יָגֹודּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ	21 Irruunt in animam iusti et sanguinem innocentem condemnant.
22 וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי	22 Et factus est mihi Dominus in praesidium, et Deus meus in rupem refugii mei;
23 וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אֹונָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ	23 et reddet illis iniquitatem ipsorum et in malitia eorum disperdet eos,
	24 disperdet illos Dominus Deus noster.