Isaiah (ישעיה) - Isaia 41

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד	1 Unto the end, a psalm for David himself.
2 אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיֹום רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה	2 Blessed is he that understandeth concerning the needy and the poor : the Lord will deliver him in the evil day.
3 יְהוָה ׀ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ [יֶאְשֹּׁר כ] (וְאֻשַּׁר ק) בָּאָרֶץ וְאַל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו	3 The Lord preserve him and give him life, and make him blessed upon the earth : and deliver him not up to the will of his enemies.
4 יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל־מִשְׁכָּבֹו הָפַכְתָּ בְחָלְיֹו	4 The Lord help him on his bed of sorrow : thou hast turned all his couch in his sickness.
5 אֲ‍נִי־אָמַרְתִּי יְהוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָךְ	5 I said: O Lord, be thou merciful to me : heal my soul, for I have sinned against thee.
6 אֹויְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמֹו	6 My enemies have spoken evils against me: when shall he die and his name perish?
7 וְאִם־בָּא לִרְאֹות ׀ שָׁוְא יְדַבֵּר לִבֹּו יִקְבָּץ־אָוֶן לֹו יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר	7 And if he came in to see me, he spoke vain things : his heart gathered together iniquity to itself. He went out and spoke to the same purpose.
8 יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָי עָלַי ׀ יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי	8 All my enemies whispered together against me : they devised evils to me.
9 דְּבַר־בְּלִיַּעַל יָצוּק בֹּו וַאֲשֶׁר כַב לֹא־יֹוסִיף לָקוּם	9 They determined against me an unjust word : shall he that sleepeth rise again no more?
10 גַּם־אִישׁ שְׁלֹומִי ׀ אֲשֶׁר־בָּטַחְתִּי בֹו אֹוכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב	10 For even the man of peace, in whom I trusted, who ate my bread, hath greatly supplanted me.
11 וְאַתָּה יְהוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם	11 But thou, O Lord, have mercy on me, and raise me up again : and I will requite them.
12 בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי־חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא־יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי	12 By this I know, that thou hast had a good will for me : because my enemy shall not rejoice over me.
13 וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעֹולָם	13 But thou hast upheld me by reason of my innocence : and hast established me in thy sight for ever.
14 בָּרוּךְ יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעֹולָם וְעַד הָעֹולָם אָמֵן ׀ וְאָמֵן	14 Blessed by the Lord the God of Israel from eternity to eternity. So be it. So be it.
15 הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמֹורַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיֹּות תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעֹות כַּמֹּץ תָּשִׂים
16 תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹותָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל׃ פ
17 הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיֹונִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשֹׁונָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם
18 אֶפְתַּח עַל־שְׁפָיִים נְהָרֹות וּבְתֹוךְ בְּקָעֹות מַעְיָנֹות אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹוצָאֵי מָיִם
19 אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרֹושׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו
20 לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד־יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ׃ פ
21 קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמֹותֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב
22 יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנֹות ׀ מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אֹו הַבָּאֹות הַשְׁמִיעֻנוּ
23 הַגִּידוּ הָאֹתִיֹּות לְאָחֹור וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף־תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה [וְנֵרֶא כ] (וְנִרְאֶה ק) יַחְדָּו
24 הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תֹּועֵבָה יִבְחַר בָּכֶם
25 הַעִירֹותִי מִצָּפֹון וַיַּאת מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמֹו־חֹמֶר וּכְמֹו יֹוצֵר יִרְמָס־טִיט
26 מִי־הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק אַף אֵין־מַגִּיד אַף אֵין מַשְׁמִיעַ אַף אֵין־שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם
27 רִאשֹׁון לְצִיֹּון הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן
28 וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ וּמֵאֵלֶּה וְאֵין יֹועֵץ וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר
29 הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם׃ פ