Sophonias 2

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Convenite, congregamini, gens non amabilis,	1 הִתְקֹושְׁשׁוּ וָקֹושּׁוּ הַגֹּוי לֹא נִכְסָף
2 priusquam dispergamini quasi pulvis transeuntes, antequam veniat super vos ira furoris Domini, antequam veniat super vos dies furoris Domini.	2 בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יֹום בְּטֶרֶם ׀ לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם חֲרֹון אַף־יְהוָה בְּטֶרֶם לֹא־יָבֹוא עֲלֵיכֶם יֹום אַף־יְהוָה
3 Quaerite Dominum, omnes mansueti terrae, qui iudicium eius estis operati; quaerite iustitiam, quaerite mansuetudinem, si quomodo abscondamini in die furoris Domini.	3 בַּקְּשׁוּ אֶת־יְהוָה כָּל־עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטֹו פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ־צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיֹום אַף־יְהוָה
4 Quia Gaza deserta erit, et Ascalon desolata, Azotum in meridie eicient, et Accaron eradicabitur.	4 כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלֹון לִשְׁמָמָה אַשְׁדֹּוד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרֹון תֵּעָקֵר׃ ס
5 Vae, qui habitatis funiculum maris, gens Cretensium! Verbum Domini super vos, Chanaan, terra Philisthinorum: “ Disperdam te, ita ut non sit inhabitator ”.	5 הֹוי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גֹּוי כְּרֵתִים דְּבַר־יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יֹושֵׁב
6 Et erit funiculus maris requies pastorum et caulae pecorum.	6 וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְוֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרֹות צֹאן
7 Et erit funiculus maris reliquiis domus Iudae: ibi pascentur, in domibus Ascalonis ad vesperam requiescent, quia visitabit eos Dominus Deus eorum et convertet sortem eorum.	7 וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלֹון בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב [שְׁבוּתָם כ] (שְׁבִיתָם׃ ק)
8 “ Audivi opprobrium Moab et blasphemias filiorum Ammon, qui exprobraverunt populo meo et magnificati sunt super terminos eorum.	8 שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מֹואָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמֹּון אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת־עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל־גְּבוּלָם
9 Propterea vivo ego, dicit Dominus exercituum, Deus Israel, quia Moab ut Sodoma erit, et filii Ammon quasi Gomorra, possessio spinarum et acervi salis et desertum usque in aeternum; reliquiae populi mei diripient eos, et residui gentis meae possidebunt illos ”.	9 לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־מֹואָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמֹּון כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה־מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד־עֹולָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר [גֹּוי כ] (גֹּויִי ק) יִנְחָלוּם
10 Hoc eis eveniet pro superbia sua, quia blasphemaverunt et magnificati sunt super populum Domini exercituum.	10 זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאֹונָם כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל־עַם יְהוָה צְבָאֹות
11 Horribilis Dominus super eos, quia attenuabit omnes deos terrae; et adorabunt eum, singuli de loco suo, omnes insulae gentium.	11 נֹורָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ־לֹו אִישׁ מִמְּקֹומֹו כֹּל אִיֵּי הַגֹּויִם
12 “ Sed et vos, Aethiopes, interfecti gladio meo eritis ”.	12 גַּם־אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה
13 Et extendet manum suam super aquilonem et perdet Assyriam; et ponet Nineven in solitudinem et in aridam, quasi desertum.	13 וְיֵט יָדֹו עַל־צָפֹון וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר
14 Et accubabunt in medio eius greges, omne genus animalium. Et onocrotalus et ulula in capitellis eius morabuntur; vox cantat in fenestra, corvus in limine, quoniam tabulatum cedrinum sublatum est.	14 וְרָבְצוּ בְתֹוכָהּ עֲדָרִים כָּל־חַיְתֹו־גֹוי גַּם־קָאַת גַּם־קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קֹול יְשֹׁורֵר בַּחַלֹּון חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה
15 Haec est civitas exsultans, habitans in confidentia, quae dicebat in corde suo: “ Ego sum, et extra me non est alia amplius! ”. Quomodo facta est in desertum, cubile bestiae? Omnis, qui transit per eam, sibilabit et movebit manum suam.	15 זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיֹּושֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עֹוד אֵיךְ ׀ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עֹובֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדֹו׃ ס
	16 וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תַּעֲשֹוּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר
	17 וַיִּזְכְּרוּ תַלְמִידָיו אֶת־הַכָּתוּב כִּי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי
	18 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיזוֹ אוֹת תַּרְאֵנוּ כִּי כָזֹאת אַתָּה עֹשֶׂה
	19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת־הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלשָׁה יָמִים אֲקִימֶנּוּ
	20 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה זֶה אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלשָׁה יָמִים תְּקִימֶנּוּ
	21 וְהוּא דִּבֶּר עַל־הֵיכַל גְּוִיָּתוֹ
	22 וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי־זֹאת אָמַר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ
	23 וַיְהִי בִּהְיֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג־הַפֶּסַח הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּי רָאוּ הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה
	24 וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִפְקִיד אֶת־עַצְמוֹ בְּיָדָם עַל־אֲשֶׁר יָדַע אֶת־כֻּלָּם
	25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם