Genesis 40

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 His ita gestis, accidit ut peccarent pincerna regis Aegypti et pistor domino suo.	1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם
2 Iratusque pharao contra duos eunuchos, praepositum pincernarum et praepositum pistorum,	2 וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאֹופִים
3 misit eos in carcerem principis satellitum, in quo erat vinctus et Ioseph.	3 וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקֹום אֲשֶׁר יֹוסֵף אָסוּר שָׁם
4 Et princeps satellitum tradidit eos Ioseph, qui ministrabat eis. Aliquantulum temporis illi in custodia tenebantur.	4 וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יֹוסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר
5 Videruntque ambo somnium nocte una iuxta interpretationem congruam sibi.	5 וַיַּחַלְמוּ חֲלֹום שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמֹו בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרֹון חֲלֹמֹו הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר
6 Ad quos cum introisset Ioseph mane et vidisset eos tristes,	6 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יֹוסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים
7 sciscitatus est eos dicens: “ Cur tristior est hodie solito facies vestra? ”.	7 וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתֹּו בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיֹּום
8 Qui responderunt: “ Somnium vidimus, et non est qui interpretetur nobis ”. Dixitque ad eos Ioseph: “ Numquid non Dei est interpretatio? Referte mihi quid videritis ”.	8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלֹום חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יֹוסֵף הֲלֹוא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי
9 Narravit praepositus pincernarum somnium suum: “ Videbam coram me vitem,	9 וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמֹו לְיֹוסֵף וַיֹּאמֶר לֹו בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי
10 in qua erant tres propagines, crescere paulatim in gemmas et post flores uvas maturescere;	10 וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים
11 calicemque pharaonis in manu mea. Tuli ergo uvas et expressi in calicem, quem tenebam, et tradidi poculum pharaoni ”.	11 וְכֹוס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כֹּוס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת־הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה
12 Respondit Ioseph: “ Haec est interpretatio somnii: tres propagines, tres adhuc dies sunt,	12 וַיֹּאמֶר לֹו יֹוסֵף זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם
13 post quos elevabit pharao caput tuum et restituet te in gradum pristinum; dabisque ei calicem iuxta officium tuum, sicut facere ante consueveras.	13 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כֹוס־פַּרְעֹה בְּיָדֹו כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשֹׁון אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ
14 Tantum memento mei, cum tibi bene fuerit, et facias mecum misericordiam, ut suggeras pharaoni, ut educat me de isto carcere;	14 כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה וְהֹוצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה
15 quia furto sublatus sum de terra Hebraeorum et hic innocens in lacum missus sum ”.	15 כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבֹּור
16 Videns pistorum magister quod somnium in bonum dissolvisset, ait: “ Et ego vidi somnium, quod tria canistra farinae haberem super caput meum;	16 וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טֹוב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יֹוסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלֹומִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי
17 et in uno canistro, quod erat excelsius, portare me ex omnibus cibis pharaonis, qui fiunt arte pistoria, avesque comedere eos ”.	17 וּבַסַּל הָעֶלְיֹון מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעֹוף אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי
18 Respondit Ioseph: “ Haec est interpretatio somnii: tria canistra, tres adhuc dies sunt,	18 וַיַּעַן יֹוסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנֹו שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם
19 post quos auferet pharao caput tuum ac suspendet te in patibulo, et comedent volucres carnes tuas ”.	19 בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אֹותְךָ עַל־עֵץ וְאָכַל הָעֹוף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ
20 Exinde dies tertius natalicius pharaonis erat; qui faciens grande convivium pueris suis elevavit caput magistri pincernarum et caput pistorum principis in medio puerorum suorum;	20 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי יֹום הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ ׀ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתֹוךְ עֲבָדָיו
21 restituitque alterum in locum suum, ut porrigeret ei poculum,	21 וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכֹּוס עַל־כַּף פַּרְעֹה
22 alterum suspendit in patibulo, sicut interpretatus erat eis Ioseph.	22 וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יֹוסֵף
23 Attamen praepositus pincernarum non est recordatus Ioseph, sed oblitus est interpretis sui.	23 וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יֹוסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ׃ פ