Prima lettera ai Corinzi - 1 Corinthians 2

GREEK BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Και εγω, αδελφοι, οτε ηλθον προς εσας, ηλθον ουχι με υπεροχην λογου η σοφιας κηρυττων εις εσας την μαρτυριαν του Θεου.	1 וְגַם אָנֹכִי בְּבֹאִי אֲלֵיכֶם אַחַי לֹא בָאתִי בְּגֵאוּת הַדִּבּוּר וְהַחָכְמָה בְּהַגִּידִי לָכֶם אֶת־עֵדוּת הָאֱלֹהִים
2 Διοτι απεφασισα να μη εξευρω μεταξυ σας αλλο τι ειμη Ιησουν Χριστον, και τουτον εσταυρωμενον.	2 כִּי לֹא־חָשַׁבְתִּי לָדַעַת בְּתוֹכְכֶם דָּבָר בִּלְתִּי אִם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהוּא הַנִּצְלָב
3 Και εγω ηλθον προς εσας με ασθενειαν και με φοβον και με τρομον πολυν,	3 וָאֶהִי אֶצְלְכֶם בְּחֻלְשָׁה וּבְיִרְאָה וּבְחַלְחָלָה רַבָּה
4 και ο λογος μου και το κηρυγμα μου δεν εγινοντο με καταπειστικους λογους ανθρωπινης σοφιας, αλλα με αποδειξιν Πνευματος και δυναμεως,	4 וּדְבָרִי וּקְרִיאָתִי לֹא לְפַתּוֹת בְּאִמְרֵי חָכְמַת בְּנֵי־אָדָם כִּי אִם־בְּתוֹכַחַת הָרוּחַ וְהַגְּבוּרָה
5 δια να ηναι η πιστις σας ουχι δια της σοφιας των ανθρωπων, αλλα δια της δυναμεως του Θεου.	5 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־תִהְיֶה אֱמוּנַתְכֶם בְּחָכְמַת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים
6 Λαλουμεν δε σοφιαν μεταξυ των τελειων, σοφιαν ομως ουχι του αιωνος τουτου, ουδε των αρχοντων του αιωνος τουτου, των φθειρομενων?	6 אָכֵן חָכְמָה נְדַבֵּר בֵּין הַשְּׁלֵמִים לֹא חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה גַּם־לֹא שֶׁל־שָׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר יֹאבֵדוּ
7 αλλα λαλουμεν σοφιαν Θεου μυστηριωδη, την αποκεκρυμμενην, την οποιαν προωρισεν ο Θεος προ των αιωνων εις δοξαν ημων,	7 כִּי אִם־בַּסּוֹד נְדַבֵּר חָכְמַת הָאֱלֹהִים הַנִּסְתָּרָה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יְעָדָהּ לִכְבוֹדֵנוּ לִפְנֵי יְמֵי הָעוֹלָם
8 την οποιαν ουδεις των αρχοντων του αιωνος τουτου εγνωρισε? διοτι αν ηθελον γνωρισει, δεν ηθελον σταυρωσει τον Κυριον της δοξης?	8 אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ אִישׁ מִשָּׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי לוּ יְדָעוּהָ לֹא צָלְבוּ אֶת־אֲדוֹן הַכָּבוֹד
9 αλλα καθως ειναι γεγραμμενον, Εκεινα τα οποια οφθαλμος δεν ειδε και ωτιον δεν ηκουσε και εις καρδιαν ανθρωπου δεν ανεβησαν, τα οποια ο Θεος ητοιμασεν εις τους αγαπωντας αυτον.	9 אֶלָּא כַכָּתוּב אֲשֶׁר־עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְלֹא עָלָה עַל־לֵב אֱנוֹשׁ אֵת אֲשֶׁר־הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאֹהֲבָיו
10 Εις ημας δε ο Θεος απεκαλυψεν αυτα δια του Πνευματος αυτου? επειδη το Πνευμα ερευνα τα παντα και τα βαθη του Θεου.	10 וְלָנוּ גִּלָּה הָאֱלֹהִים בְּרוּחוֹ כִּי הָרוּחַ חוֹקֵר אֶת־הַכֹּל גַּם אֶת־מַעֲמַקֵּי הָאֱלֹהִים
11 Διοτι τις των ανθρωπων γινωσκει τα του ανθρωπου, ειμη το πνευμα του ανθρωπου το εν αυτω; Ουτω και τα του Θεου ουδεις γινωσκει ειμη το Πνευμα του Θεου.	11 כִּי מִי הוּא בִּבְנֵי אָדָם הַיֹּדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בָּאָדָם בִּלְתִּי אִם־רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כֵּן גַּם לֹא־יָדַע אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים בִּלְתִּי אִם־רוּחַ הָאֱלֹהִים
12 Αλλ' ημεις δεν ελαβομεν το πνευμα του κοσμου, αλλα το πνευμα το εκ του Θεου, δια να γνωρισωμεν τα υπο του Θεου χαρισθεντα εις ημας.	12 וַאֲנַחְנוּ לֹא קִבַּלְנוּ אֶת־רוּחַ הָעוֹלָם כִּי אִם־הָרוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְמַעַן נֵדַע אֶת־אֲשֶׁר נִתַּן לָנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ
13 Τα οποια και λαλουμεν ουχι με διδακτους λογους ανθρωπινης σοφιας, αλλα με διδακτους του Πνευματος του Αγιου, συγκρινοντες τα πνευματικα προς τα πνευματικα.	13 וְאֶת־זֹאת נְדַבֵּר לֹא בִדְבָרִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם חָכְמַת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־בִּדְבָרִים אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּלַמְּדֵם וּנְבָאֵר דְּבָרִים רוּחָנִיִּים עַל־פִּי הָרוּחַ
14 Ο φυσικος ομως ανθρωπος δεν δεχεται τα του Πνευματος του Θεου? διοτι ειναι μωρια εις αυτον, και δεν δυναται να γνωριση αυτα, διοτι πνευματικως ανακρινονται.	14 הֵן הָאָדָם הַנַּפְשִׁי אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת־דִּבְרֵי רוּחַ אֱלֹהִים כִּי־הֵמָּה סִכְלוּת לוֹ וְלֹא יוּכַל לַהֲבִינָם בַּאֲשֶׁר הֵמָּה נְדוֹנִים בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ
15 Ο δε πνευματικος ανακρινει μεν παντα, αυτος δε υπ' ουδενος ανακρινεται.	15 אֲבָל הָאָדָם הָרוּחָנִי יָדִין אֶת־הַכֹּל וְאוֹתוֹ לֹא־יָדִין אִישׁ
16 Διοτι τις εγνωρισε τον νουν του Κυριου, ωστε να διδαξη αυτον; ημεις ομως εχομεν νουν Χριστου.	16 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהוָֹה וּמִי יוֹדִיעֶנּוּ וַאֲנַחְנוּ הִנֵּה יֶשׁ־לָנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ
	17 הוּא יְנַחֵם אֶת־לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל־דָּבָר וּמַעֲשֶׂה טוֹב