Seconda lettera di Giovanni - (מכתב שני של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 פּוֹלוֹס עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְפִי אֱמוּנַת בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְדַעַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר לַחֲסִידוּת	1 Παῦλος δοῦλος θεοῦ, ἀπόστολος δὲ Ἰησοῦ Χριστοῦ κατὰ πίστιν ἐκλεκτῶν θεοῦ καὶ ἐπίγνωσιν ἀληθείας τῆς κατ’ εὐσέβειαν
2 עֲלֵי־תִקְוַת חַיֵּי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם הָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר	2 ἐπ’ ἐλπίδι ζωῆς αἰωνίου, ἣν ἐπηγγείλατο ὁ ἀψευδὴς θεὸς πρὸ χρόνων αἰωνίων,
3 וְגִלָּה בְּמוֹעֲדוֹ אֶת־דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי הַקְּרִיאָה הַמֻּפְקָדָה בְיָדִי עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 ἐφανέρωσεν δὲ καιροῖς ἰδίοις τὸν λόγον αὐτοῦ ἐν κηρύγματι, ὃ ἐπιστεύθην ἐγὼ κατ’ ἐπιταγὴν τοῦ σωτῆρος ἡμῶν θεοῦ,
4 אֶל־טִיטוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי לְפִי אֱמוּנָה אֶחָת חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ	4 Τίτῳ γνησίῳ τέκνῳ κατὰ κοινὴν πίστιν, χάρις καὶ εἰρήνη ἀπὸ θεοῦ πατρὸς καὶ Χριστοῦ Ἰησοῦ τοῦ σωτῆρος ἡμῶν.
5 לָזֹאת עֲזַבְתִּיךָ בִקְרֵיטִי לְמַעַן תַּשְׁלִים אֶת־הֶחָסֵר וְתָשִׂים זְקֵנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ	5 Τούτου χάριν ἀπέλιπόν σε ἐν Κρήτῃ, ἵνα τὰ λείποντα ἐπιδιορθώσῃ καὶ καταστήσῃς κατὰ πόλιν πρεσβυτέρους, ὡς ἐγώ σοι διεταξάμην,
6 אִם־יִמָּצֵא אִישׁ תָּם וּבַעַל־אִשָּׁה אֶחָת וְיֶשׁ־לוֹ בָּנִים מַאֲמִינִים וְאֵין עֲלֵיהֶם טַעֲנַת פְּרִיצוּת וְאֵינָם סוֹרְרִים	6 εἴ τίς ἐστιν ἀνέγκλητος, μιᾶς γυναικὸς ἀνήρ, τέκνα ἔχων πιστά, μὴ ἐν κατηγορίᾳ ἀσωτίας ἢ ἀνυπότακτα.
7 כִּי פְקִיד־הָעֵדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּם כְּסֹכֵן לֵאלֹהִים לֹא עֹמֵד עַל־דַּעְתּוֹ וְלֹא רַגְזָן וְלֹא אֹהֵב יַיִן וְלֹא־בַעַל אֶגְרֹף וְלֹא נֹטֶה אַחֲרֵי הַבָּצַע	7 δεῖ γὰρ τὸν ἐπίσκοπον ἀνέγκλητον εἶναι ὡς θεοῦ οἰκονόμον, μὴ αὐθάδη, μὴ ὀργίλον, μὴ πάροινον, μὴ πλήκτην, μὴ αἰσχροκερδῆ,
8 כִּי אִם־יְהִי מַכְנִיס אֹרְחִים וְאֹהֵב טוֹב וְצָנוּעַ וְצַדִּיק וְקָדוֹשׁ וְכֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ	8 ἀλλὰ φιλόξενον φιλάγαθον σώφρονα δίκαιον ὅσιον ἐγκρατῆ,
9 וּמַחֲזִיק בַּדָּבָר הַנֶּאֱמָן כְּפִי הַהוֹרָאָה לְמַעַן יִהְיֶה בְכֹחוֹ לְהַזְהִיר בַּלֶּקַח הַבָּרִיא וּלְהוֹכִיחַ אֶת־הַמְּרִיבִים	9 ἀντεχόμενον τοῦ κατὰ τὴν διδαχὴν πιστοῦ λόγου, ἵνα δυνατὸς ᾖ καὶ παρακαλεῖν ἐν τῇ διδασκαλίᾳ τῇ ὑγιαινούσῃ καὶ τοὺς ἀντιλέγοντας ἐλέγχειν.
10 כִּי־יֵשׁ הַרְבֵּה מֹרְדִים מְדַבְּרֵי הֶבֶל וּמַתְעֵי נָפֶשׁ וּבִפְרָט מִן־הַמּוּלִים	10 Εἰσὶν γὰρ πολλοὶ [καὶ] ἀνυπότακτοι, ματαιολόγοι καὶ φρεναπάται, μάλιστα οἱ ἐκ τῆς περιτομῆς,
11 אֲשֶׁר סָכוֹר יִסָּכֵר פִּיהֶם הַהֹפְכִים בָּתִּים כֻּלָּם בְּהוֹרוֹתָם דְּבָרִים לֹא־כֵנִים עֵקֶב בָּצַע	11 οὓς δεῖ ἐπιστομίζειν, οἵτινες ὅλους οἴκους ἀνατρέπουσιν διδάσκοντες ἃ μὴ δεῖ αἰσχροῦ κέρδους χάριν.
12 וּכְבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם נְבִיאָם אֲשֶׁר בְּתוֹכָם בְּנֵי קְרֵיטִי כֹּזְבִים הֵם מֵעוֹלָם וְחַיּוֹת רָעוֹת וּכְרֵשִׂים עֲצֵלִים	12 εἶπέν τις ἐξ αὐτῶν ἴδιος αὐτῶν προφήτης· Κρῆτες ἀεὶ ψεῦσται, κακὰ θηρία, γαστέρες ἀργαί.
13 וְהָעֵדוּת הַזֹּאת אֱמֶת הִיא וּבַעֲבוּר־כֵּן תּוֹכִיחֵם תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְמַעַן יִהְיוּ בְרִיאִים בָּאֱמוּנָה	13 ἡ μαρτυρία αὕτη ἐστὶν ἀληθής. δι’ ἣν αἰτίαν ἔλεγχε αὐτοὺς ἀποτόμως, ἵνα ὑγιαίνωσιν ἐν τῇ πίστει,
14 וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב אֶל־הַגָּדוֹת הַיְּהוּדִים וְאֶל־מִצְוֺת הָאֲנָשִׁים הַסָּרִים מִן־הָאֱמֶת	14 μὴ προσέχοντες Ἰουδαϊκοῖς μύθοις καὶ ἐντολαῖς ἀνθρώπων ἀποστρεφομένων τὴν ἀλήθειαν.
15 הֵן הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים אֲבָל לַנִּטְמָאִים וּלְאֵינָם מַאֲמִינִים אֵין־דָּבָר טָהוֹר כִּי נִטְמְאָה גַּם־דַּעְתָּם גַּם־רוּחָם	15 πάντα καθαρὰ τοῖς καθαροῖς· τοῖς δὲ μεμιαμμένοις καὶ ἀπίστοις οὐδὲν καθαρόν, ἀλλὰ μεμίανται αὐτῶν καὶ ὁ νοῦς καὶ ἡ συνείδησις.
16 אֹמְרִים הֵמָּה כִּי־יָדְעוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וּבְמַעֲשֵׂיהֶם כּוֹפְרִים בּוֹ כִּי מְתֹעָבִים וּמַמְרִים הֵם וְלֹא־יִצְלְחוּ לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	16 θεὸν ὁμολογοῦσιν εἰδέναι, τοῖς δὲ ἔργοις ἀρνοῦνται, βδελυκτοὶ ὄντες καὶ ἀπειθεῖς καὶ πρὸς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἀδόκιμοι.