Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְעַתָּה קֹדֶם כָּל־דָּבָר אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְתוֹדוֹת בְּעַד כָּל־בְּנֵי אָדָם	1 Obsecro igitur primum omnium fieri obsecrationes, orationes, postulationes, gratiarum actiones, pro omnibus hominibus :
2 בְּעַד הַמְּלָכִים וְכָל־הַשַּׁלִּיטִים לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי הַשְׁקֵט וָבֶטַח בְּכָל־חֲסִידוּת וָישֶׁר	2 pro regibus, et omnibus qui in sublimitate sunt, ut quietam et tranquillam vitam agamus in omni pietate, et castitate :
3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 hoc enim bonum est, et acceptum coram Salvatore nostro Deo,
4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת	4 qui omnes homines vult salvos fieri, et ad agnitionem veritatis venire.
5 כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הוּא הָעֹמֵד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	5 Unus enim Deus, unus et mediator Dei et hominum homo Christus Jesus :
6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד כֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְעִתָּהּ	6 qui dedit redemptionem semetipsum pro omnibus, testimonium temporibus suis :
7 אֲשֶׁר אֲנִי הָפְקַדְתִּי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ אֱמֶת אֲנִי אֹמֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר מוֹרֵה הַגּוֹיִם בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת	7 in quo positus sum ego prædicator, et Apostolus (veritatem dico, non mentior) doctor gentium in fide, et veritate.
8 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיִּתְפַּלְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל־מָקוֹם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בְּלִי־כַעַס וּמָדוֹן	8 Volo ergo viros orare in omni loco, levantes puras manus sine ira et disceptatione.
9 וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה עִם־בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים	9 Similiter et mulieres in habitu ornato, cum verecundia et sobrietate ornantes se, et non in tortis crinibus, aut auro, aut margaritis, vel veste pretiosa :
10 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא הָגוּן לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים	10 sed quod decet mulieres, promittentes pietatem per opera bona.
11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה	11 Mulier in silentio discat cum omni subjectione.
12 וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא־לְהִתְנַשֵּׂא עַל־הָאִישׁ אֶלָּא תִדּוֹם	12 Docere autem mulieri non permitto, neque dominari in virum : sed esse in silentio.
13 כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה	13 Adam enim primus formatus est : deinde Heva :
14 וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמַּשִּׁיא וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה	14 et Adam non est seductus : mulier autem seducta in prævaricatione fuit.
15 אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת	15 Salvabitur autem per filiorum generationem, si permanserit in fide, et dilectione, et sanctificatione cum sobrietate.
16 וַתְּהִי־לוֹ תוֹכַחַת עַל־חַטָּאתוֹ כִּי הַבְּהֵמָה הָאִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְקוֹל־אָדָם וַתַּעְצֹר בְּאִוֶּלֶת הַקֹּסֵם
17 בְּאֵרוֹת בְּלִי־מַיִם הֵמָּה עָבִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה אֲשֶׁר שָׁמוּר לָהֶם חשֶׁךְ־אֲפֵלָה לְעוֹלָם
18 כִּי בְּדַבְּרָם בְּגֵאוּת דִּבְרֵי שָׁוְא יָצוּדוּ בְּתַאֲוֺת הַבָּשָׂר עַל־יְדֵי זִמָּתָם אֵת אֲשֶׁר אַךְ־נִמְלְטוּ מִידֵי הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה
19 חֵרוּת יַבְטִיחוּ לָהֶם וְהֵם בְּעַצְמָם עֲבָדִים לַשָּׁחַת כִּי הָאִישׁ עֶבֶד לַאֲשֶׁר נִכְבַּשׁ מִמֶּנּוּ
20 כִּי אַחֲרֵי הִמָּלְטָם מִטֻּמְאֹת הָעוֹלָם בְּדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם־שָׁבוּ וְהָטְבְּעוּ בְתוֹכָן וְנִכְבָּשׁוּ אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם
21 טוֹב הָיָה לָהֶם לֹא לָדַעַת אֶת־דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר יְדָעֻהוּ וְנָסֹגוּ אָחוֹר מִן־הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם
22 וַיִּקֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הָאֱמֶת הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ וְהַחֲזִיר עֹלֶה מִן־הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ