Y'hoshua (יהושע) - Giosuè 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל־מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל־הַיָּם אֵת אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עַד־ [עָבְרָנוּ כ] (עָבְרָם ק) וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא־הָיָה בָם עֹוד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ ס	1 Postquam ergo audierunt om nes reges Amorraeorum, qui ha bitabant trans Iordanem ad occidentalem plagam, et cuncti reges Chanaan, qui propinqua possidebant Magno mari loca, quod siccasset Dominus fluenta Iordanis coram filiis Israel, donec transirent, dissolutum est cor eorum, et non remansit in eis spiritus coram filiis Israel.
2 בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבֹות צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית	2 Eo tempore ait Dominus ad Iosue: “ Fac tibi cultros lapideos et circumcide iterum secundo filios Israel ”.
3 וַיַּעַשׂ־לֹו יְהֹושֻׁעַ חַרְבֹות צֻרִים וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּבְעַת הָעֲרָלֹות	3 Fecit, quod iusserat Dominus, et circumcidit filios Israel in colle Praeputiorum.
4 וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־מָל יְהֹושֻׁעַ כָּל־הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל ׀ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם	4 Haec autem causa est secundae circumcisionis: omnis populus, qui egressus est ex Aegypto, generis masculini, universi bellatores viri mortui sunt in deserto in via;
5 כִּי־מֻלִים הָיוּ כָּל־הָעָם הַיֹּצְאִים וְכָל־הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא־מָלוּ	5 qui omnes circumcisi erant. Populus autem, qui natus est in deserto, incircumcisus fuit.
6 כִּי ׀ אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד־תֹּם כָּל־הַגֹּוי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאֹותָם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹותָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ	6 Per quadraginta enim annos ambulabant filii Israel, donec consumerentur omnes homines bellatores, qui non audierant vocem Domini, et quibus iuraverat, ut non ostenderet eis terram, super qua iuraverat patribus eorum, ut daret illis terram lacte et melle manantem.
7 וְאֶת־בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהֹושֻׁעַ כִּי־עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא־מָלוּ אֹותָם בַּדָּרֶךְ	7 Horum filii in locum successerunt patrum et circumcisi sunt a Iosue, quia, sicut nati fuerant, in praeputio erant, nec eos in via aliquis circumciderat.
8 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגֹּוי לְהִמֹּול וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיֹותָם׃ פ	8 Postquam autem omnes circumcisi sunt, manserunt in eodem castrorum loco, donec sanarentur.
9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ הַיֹּום גַּלֹּותִי אֶת־חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקֹום הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיֹּום הַזֶּה	9 Dixitque Dominus ad Iosue: “ Hodie abstuli opprobrium Aegypti a vobis ”. Vocatumque est nomen loci illius Galgala usque in praesentem diem.
10 וַיַּחֲנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת־הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבֹות יְרִיחֹו	10 Manseruntque filii Israel in Galgalis et fecerunt Pascha quarta decima die mensis ad vesperum in campestribus Iericho;
11 וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצֹּות וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה	11 et comederunt de frugibus terrae a die altero, azymos panes et polentam hoc ipso die.
12 וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא־הָיָה עֹוד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ ס	12 Defecitque manna a die sequenti, postquam comederunt de frugibus terrae, nec usi sunt ultra cibo illo filii Israel, sed comederunt de frugibus terrae Chanaan in anno illo.
13 וַיְהִי בִּהְיֹות יְהֹושֻׁעַ בִּירִיחֹו וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדֹּו וְחַרְבֹּו שְׁלוּפָה בְּיָדֹו וַיֵּלֶךְ יְהֹושֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו הֲלָנוּ אַתָּה אִם־לְצָרֵינוּ	13 Cum autem esset Iosue in agro urbis Iericho, levavit oculos et vidit virum stantem contra se et evaginatum tenentem gladium; perrexitque ad eum et ait: “ Noster es an adversariorum? ”.
14 וַיֹּאמֶר ׀ לֹא כִּי אֲנִי שַׂר־צְבָא־יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהֹושֻׁעַ אֶל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לֹו מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל־עַבְדֹּו	14 Qui respondit: “ Nequaquam, sed sum princeps exercitus Domini et nunc veni ”.
15 וַיֹּאמֶר שַׂר־צְבָא יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ שַׁל־נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקֹום אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהֹושֻׁעַ כֵּן	15 Cecidit Iosue pronus in terram et adorans ait: “ Quid Dominus meus loquitur ad servum suum? ”.
	16 Et dixit princeps exercitus Domini ad Iosue: “ Solve calceamentum de pedibus tuis; locus enim, in quo stas, sanctus est ”. Fecitque Iosue, ut sibi fuerat imperatum.