Lettera a Tito - מכתב לטיטו 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לָכֵן אַזְהִירְכֶם אֲנִי הָאָסוּר בָּאָדוֹן לְהִתְהַלֵּךְ כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לְמִשְׁמַרְתְּכֶם אֲשֶׁר נִקְרֵאתֶם לָהּ	1 Παρακαλῶ οὖν ὑμᾶς ἐγὼ ὁ δέσμιος ἐν κυρίῳ ἀξίως περιπατῆσαι τῆς κλήσεως ἧς ἐκλήθητε,
2 בְּכָל־נְמִיכוּת וַעֲנָוָה וּבְאֹרֶךְ רוּחַ לָשֵׂאת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה	2 μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ πραΰτητος, μετὰ μακροθυμίας, ἀνεχόμενοι ἀλλήλων ἐν ἀγάπῃ,
3 וְשִׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת־אַחְדוּת הָרוּחַ בַּאֲגֻדַּת הַשָּׁלוֹם	3 σπουδάζοντες τηρεῖν τὴν ἑνότητα τοῦ πνεύματος ἐν τῷ συνδέσμῳ τῆς εἰρήνης·
4 גּוּף אֶחָד וְרוּחַ אֶחָד כַּאֲשֶׁר גַּם־נִקְרֵאתֶם בְּתִקְוַת מִשְׁמַרְתְּכֶם הָאֶחָת	4 Ἓν σῶμα καὶ ἓν πνεῦμα, καθὼς καὶ ἐκλήθητε ἐν μιᾷ ἐλπίδι τῆς κλήσεως ὑμῶν·
5 אָדוֹן אֶחָד אֱמוּנָה אַחַת טְבִילָה אֶחָת	5 εἷς κύριος, μία πίστις, ἓν βάπτισμα,
6 אֵל וְאָב אֶחָד לַכֹּל שֶׁהוּא עַל־כֹּל וּבַכֹּל וּבְתוֹךְ כֻּלְּכֶם	6 εἷς θεὸς καὶ πατὴρ πάντων,
7 אֲבָל לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ נִתַּן הֶחָסֶד כְּמִדַּת מַתְּנַת הַמָּשִׁיחַ	7 Ἑνὶ δὲ ἑκάστῳ ἡμῶν ἐδόθη ἡ χάρις κατὰ τὸ μέτρον τῆς δωρεᾶς τοῦ Χριστοῦ.
8 עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עָלָה לַמָּרוֹם שָׁבָה שֶׁבִי וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לָאָדָם	8 διὸ λέγει· ἀναβὰς εἰς ὕψος ᾐχμαλώτευσεν αἰχμαλωσίαν, ἔδωκεν δόματα τοῖς ἀνθρώποις.
9 וְעָלָה שֶׁאָמַר מַה־הוּא אִם־לֹא שֶׁיָּרֹד יָרַד מִקֹּדֶם לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ	9 τὸ δὲ ἀνέβη τί ἐστιν, εἰ μὴ ὅτι καὶ κατέβη εἰς τὰ κατώτερα [μέρη] τῆς γῆς;
10 הַיֹּרֵד הוּא אֲשֶׁר גַּם־עָלָה לְמַעְלָה מִכָּל־הַשָּׁמָיִם לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־הַכֹּל	10 ὁ καταβὰς αὐτός ἐστιν καὶ ὁ ἀναβὰς ὑπεράνω πάντων τῶν οὐρανῶν, ἵνα πληρώσῃ τὰ πάντα.
11 וְהוּא נָתַן אֶת־אֵלֶּה שְׁלִיחִים וְאֶת־אֵלֶּה נְבִיאִים וְאֶת־אֵלֶּה מְבַשְּׂרִים וְאֶת־אֵלֶּה רֹעִים וּמְלַמְּדִים	11 Καὶ αὐτὸς ἔδωκεν τοὺς μὲν ἀποστόλους, τοὺς δὲ προφήτας, τοὺς δὲ εὐαγγελιστάς, τοὺς δὲ ποιμένας καὶ διδασκάλους,
12 לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּדשִׁים לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה לְבִנְיַן גּוּף הַמָּשִׁיחַ	12 πρὸς τὸν καταρτισμὸν τῶν ἁγίων εἰς ἔργον διακονίας, εἰς οἰκοδομὴν τοῦ σώματος τοῦ Χριστοῦ,
13 עַד כִּי־נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ לְאַחְדוּת הָאֱמוּנָה וְדַעַת בֶּן־הָאֱלֹהִים כְּאִישׁ אֶחָד שָׁלֵם לְשִׁעוּר קוֹמַת מְלוֹא הַמָּשִׁיחַ	13 μέχρι καταντήσωμεν οἱ πάντες εἰς τὴν ἑνότητα τῆς πίστεως καὶ τῆς ἐπιγνώσεως τοῦ υἱοῦ τοῦ θεοῦ, εἰς ἄνδρα τέλειον, εἰς μέτρον ἡλικίας τοῦ πληρώματος τοῦ Χριστοῦ,
14 וְלֹא־נִהְיֶה עוֹד יְלָדִים נִגְרָשִׁים וְנִדָּפִים בְּכָל־רוּחַ הַלִּמּוּד בְּתַרְמִית בְּנֵי אָדָם וּמֹקְשׁוֹתָם אֲשֶׁר שָׁתוּ לְהַתְעוֹת	14 ἵνα μηκέτι ὦμεν νήπιοι, κλυδωνιζόμενοι καὶ περιφερόμενοι παντὶ ἀνέμῳ τῆς διδασκαλίας ἐν τῇ κυβείᾳ τῶν ἀνθρώπων, ἐν πανουργίᾳ πρὸς τὴν μεθοδείαν τῆς πλάνης,
15 כִּי אִם־נְדַבֵּר הָאֱמֶת בְּאַהֲבָה וְנִגְדְּלָה בְכָל־דָּבָר לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא הָרֹאשׁ	15 ἀληθεύοντες δὲ ἐν ἀγάπῃ αὐξήσωμεν εἰς αὐτὸν τὰ πάντα, ὅς ἐστιν ἡ κεφαλή, Χριστός,
16 אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כָּל־הַגּוּף בִּהְיֹתוֹ מֻרְכָּב וּמְדֻבָּק בְּכָל־חִבּוּר הַשִּׁמּוּשׁ כְּפִי מִדַּת הַפְּעֻלָּה הַנְּתוּנָה לְכָל־אֵבָר וְאֵבָר יִרְבֶּה וְיִגְדַּל לְהַשְׁלָמַת בִּנְיָנוֹ בְּאַהֲבָה	16 ἐξ οὗ πᾶν τὸ σῶμα συναρμολογούμενον καὶ συμβιβαζόμενον διὰ πάσης ἁφῆς τῆς ἐπιχορηγίας κατ’ ἐνέργειαν ἐν μέτρῳ ἑνὸς ἑκάστου μέρους τὴν αὔξησιν τοῦ σώματος ποιεῖται εἰς οἰκοδομὴν ἑαυτοῦ ἐν ἀγάπῃ.
17 וְהִנֵּה זֹאת אֲנִי אֹמֵר וּמֵעִיד בָּאָדוֹן כִּי מֵעַתָּה לֹא־תֵלְכוּ עוֹד כְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הַהֹלְכִים בְּהַבְלֵי שִׂכְלָם	17 Τοῦτο οὖν λέγω καὶ μαρτύρομαι ἐν κυρίῳ, μηκέτι ὑμᾶς περιπατεῖν, καθὼς καὶ τὰ ἔθνη περιπατεῖ ἐν ματαιότητι τοῦ νοὸς αὐτῶν,
18 חֲשֻׁכֵי הַדַּעַת וּמוּזָרִים לְחַיֵּי אֱלֹהִים מִפְּנֵי אִוַּלְתָּם אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי־טַח מֵהַשְׂכִּיל לְבָבָם	18 ἐσκοτωμένοι τῇ διανοίᾳ ὄντες, ἀπηλλοτριωμένοι τῆς ζωῆς τοῦ θεοῦ διὰ τὴν ἄγνοιαν τὴν οὖσαν ἐν αὐτοῖς, διὰ τὴν πώρωσιν τῆς καρδίας αὐτῶν,
19 אֲשֶׁר הִשְׁמִינוּ לְבָבָם וַיִּתְנוּ אֶת־נַפְשָׁם לַזִּמָּה לַעֲשׂוֹת כָּל־תּוֹעֵבָה בְּאַהֲבַת הַבָּצַע	19 οἵτινες ἀπηλγηκότες ἑαυτοὺς παρέδωκαν τῇ ἀσελγείᾳ εἰς ἐργασίαν ἀκαθαρσίας πάσης ἐν πλεονεξίᾳ.
20 וְאַתֶּם לֹא כֵן לְמַדְתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ	20 Ὑμεῖς δὲ οὐχ οὕτως ἐμάθετε τὸν Χριστόν,
21 אִם־אָמְנָם אֹתוֹ שְׁמַעְתֶּם וּבוֹ לֻמַּדְתֶּם כְּפִי הָאֱמֶת בְּיֵשׁוּעַ	21 εἴ γε αὐτὸν ἠκούσατε καὶ ἐν αὐτῷ ἐδιδάχθητε, καθώς ἐστιν ἀλήθεια ἐν τῷ Ἰησοῦ,
22 אֲשֶׁר תָּסוּרוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים וְתִפְשְׁטוּ אֶת־הָאָדָם הַיָּשָׁן הַנִּשְׁחָת בְּתַאֲוֺת הַתַּרְמִית	22 ἀποθέσθαι ὑμᾶς κατὰ τὴν προτέραν ἀναστροφὴν τὸν παλαιὸν ἄνθρωπον τὸν φθειρόμενον κατὰ τὰς ἐπιθυμίας τῆς ἀπάτης,
23 וְתִתְחַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שִׂכְלְכֶם	23 ἀνανεοῦσθαι δὲ τῷ πνεύματι τοῦ νοὸς ὑμῶν
24 וְתִלְבְּשׁוּ אֶת־הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשַּׁת הָאֱמֶת	24 καὶ ἐνδύσασθαι τὸν καινὸν ἄνθρωπον τὸν κατὰ θεὸν κτισθέντα ἐν δικαιοσύνῃ καὶ ὁσιότητι τῆς ἀληθείας.
25 עַל־כֵּן הָסִירוּ מִכֶּם אֶת־הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אֵבָרִים כֻּלָּנוּ יַחַד אִישׁ לְאִישׁ	25 Διὸ ἀποθέμενοι τὸ ψεῦδος λαλεῖτε ἀλήθειαν ἕκαστος μετὰ τοῦ πλησίον αὐτοῦ, ὅτι ἐσμὲν ἀλλήλων μέλη.
26 רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ אַל־תִּשְׁקַע הַחַמָּה עַל־רָגְזְכֶם	26 ὀργίζεσθε καὶ μὴ ἁμαρτάνετε· ὁ ἥλιος μὴ ἐπιδυέτω ἐπὶ [τῷ] παροργισμῷ ὑμῶν,
27 גַּם לֹא־תִתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׂטָן	27 μηδὲ δίδοτε τόπον τῷ διαβόλῳ.
28 מִי שֶׁגָּנַב אַל־יֹסֶף לִגְנֹב כִּי אִם־יִיגַע וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת־הַטּוֹב לְמַעַן יִהְיֶה־לוֹ לָתֵת לְאִישׁ מַחְסוֹר	28 ὁ κλέπτων μηκέτι κλεπτέτω, μᾶλλον δὲ κοπιάτω ἐργαζόμενος ταῖς [ἰδίαις] χερσὶν τὸ ἀγαθόν, ἵνα ἔχῃ μεταδιδόναι τῷ χρείαν ἔχοντι.
29 כָּל־דְּבַר נִבּוּל לֹא־יֵצֵא מִפִּיכֶם כִּי אִם־הַטּוֹב וְהַמּוֹעִיל לִבְנוֹת לְפִי הַצֹּרֶךְ לְמַעַן יִתֵּן חֵן לְשֹׁמְעָיו	29 πᾶς λόγος σαπρὸς ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν μὴ ἐκπορευέσθω, ἀλλ’ εἴ τις ἀγαθὸς πρὸς οἰκοδομὴν τῆς χρείας, ἵνα δῷ χάριν τοῖς ἀκούουσιν.
30 וְלֹא תְעַצְּבוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל־אֱלֹהִים אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בּוֹ אֶל־יוֹם הַגְּאֻלָּה	30 καὶ μὴ λυπεῖτε τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον τοῦ θεοῦ, ἐν ᾧ ἐσφραγίσθητε εἰς ἡμέραν ἀπολυτρώσεως.
31 כָּל־מְרִירוּת וְחֵמָה וָרֹגֶז וּצְעָקָה וְגִדּוּף תָּסִירוּ מִכֶּם עִם כָּל־הָרִשְׁעָה	31 πᾶσα πικρία καὶ θυμὸς καὶ ὀργὴ καὶ κραυγὴ καὶ βλασφημία ἀρθήτω ἀφ’ ὑμῶν σὺν πάσῃ κακίᾳ.
32 וִהְיוּ טוֹבִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וְרַחֲמָנִים וְסֹלְחִים אִישׁ לְאָחִיו כַּאֲשֶׁר סָלַח לָכֶם הָאֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ	32 γίνεσθε [δὲ] εἰς ἀλλήλους χρηστοί, εὔσπλαγχνοι, χαριζόμενοι ἑαυτοῖς, καθὼς καὶ ὁ θεὸς ἐν Χριστῷ ἐχαρίσατο ὑμῖν.