Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שַׁבְתִּי וְעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם עִם בַּר־נַבָּא וָאֶקַּח אִתִּי גַּם אֶת־טִיטוֹס	1 Poi, in capo a quattordici anni, io salii di nuovo in Gerusalemme, con Barnaba, avendo preso meco ancora Tito.
2 וָאַעַל שָׁמָּה עַל־פִּי מַחֲזֶה וָאָשִׂים לִפְנֵיהֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר־קָרָאתִי בַגּוֹיִם וּבְיִחוּד שַׂמְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק מְרוּצָתִי אֲשֶׁר אָרוּץ אוֹ־רָצְתִּי	2 Or vi salii per rivelazione; e narrai a que’ di Gerusalemme l’evangelo che io predico fra i Gentili; e in particolare, a coloro che sono in maggiore stima; acciocchè in alcuna maniera io non corressi, o non fossi corso in vano.
3 אֲבָל גַּם־טִיטוֹס אֲשֶׁר אִתִּי אַף כִּי־יְוָנִי הוּא לֹא הֻכְרַח לְהִמּוֹל	3 Ma, non pur Tito, ch’era meco, essendo Greco, fu costretto d’essere circonciso.
4 מִפְּנֵי אֲחֵי הַשֶּׁקֶר הַנִּכְנָסִים בַּסֵּתֶר בְּתוֹכֵנוּ אֲשֶׁר בָּאוּ לְרַגֵּל אֶת־חֵרוּתֵנוּ אֲשֶׁר־לָנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן הַעֲבִידֵנוּ	4 E ciò, per i falsi fratelli, intromessi sotto mano, i quali erano sottentrati per ispiar la nostra libertà, che noi abbiamo in Cristo Gesù, affin di metterci in servitù.
5 אֲשֶׁר לֹא־סַרְנוּ לְמִשְׁמַעְתָּם אַף־לֹא שָׁעָה אַחַת לְמַעַן אֲשֶׁר תַּעֲמֹד בְּקִרְבְּכֶם אֲמִתָּהּ שֶׁל־הַבְּשׂוֹרָה	5 A’ quali non cedemmo per soggezione pur un momento; acciocchè la verità dell’evangelo dimorasse ferma fra voi.
6 וּמֵאֵת הַנֶּחֱשָׁבִים לִהְיוֹת מָה יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ אֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ לָזֶה כִּי הָאֱלֹהִים לֹא יִשָּׂא פְּנֵי־אִישׁ לִי לֹא־הוֹסִיפוּ הַחֲשׁוּבִים מְאוּמָה	6 Ma non ricevei nulla da coloro che son reputati essere qualche cosa; quali già sieno stati niente m’importa; Iddio non ha riguardo alla qualità d’alcun uomo; perciocchè quelli che sono in maggiore stima non mi sopraggiunsero nulla.
7 וַתְּהִי לְהֶפֶךְ בִּרְאוֹתָם כִּי־הָפְקְדָה לִי הַבְּשׂוֹרָה אֶל־הָעֲרֵלִים כְּמוֹ שֶׁהָפְקַד כֵּיפָא אֶל־הַמּוּלִים	7 Anzi, in contrario, avendo veduto che m’era stato commesso l’evangelo dell’incirconcisione, come a Pietro quel della circoncisione
8 כִּי־הַפֹּעֵל בְּכֵיפָא לְשָׁלְחוֹ אֶל־הַמּוּלִים הוּא־פָעַל גַּם־בִּי לְשָׁלְחֵנִי אֶל־הַגּוֹיִם	8 perciocchè colui che avea potentemente operato in Pietro per l’apostolato della circoncisione, avea eziandio potentemente operato in me inverso i Gentili,
9 וְכַאֲשֶׁר יָדְעוּ יַעֲקֹב וְכֵיפָא וְיוֹחָנָן הַנֶּחֱשָׁבִים לְעַמּוּדִים אֶת־הַחֶסֶד הַנִּתָּן לִי נָתְנוּ לִי וּלְבַר־נַבָּא אֶת־יַד יְמִינָם וַנֵּאוֹת כִּי־נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ לַגּוֹיִם וְהֵמָּה לַמּוּלִים	9 e Giacomo, e Cefa, e Giovanni, che son reputati esser colonne, avendo conosciuta la grazia che m’era stata data, diedero a me, ed a Barnaba, la mano di società; acciocchè noi andassimo a’ Gentili, ed essi alla circoncisione.
10 רַק שֶׁנִּזְכֹּר אֶת־הָאֶבְיוֹנִים אֲשֶׁר גַּם־שָׁקַדְתִּי לַעֲשׂוֹתָהּ	10 Sol ci raccomandarono che ci ricordassimo de’ poveri; e ciò eziandio mi sono studiato di fare
11 וְכַאֲשֶׁר בָּא כֵיפָא לְאַנְטִיּוֹכְיָא הוֹכַחְתִּי אֶל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה־בוֹ אָשָׁם	11 Ora, quando Pietro fu venuto in Antiochia, io gli resistei in faccia; poichè egli era da riprendere.
12 כִּי לִפְנֵי בֹא אֲנָשִׁים מֵאֵת יַעֲקֹב הָיָה אֹכֵל עִם־הַגּוֹיִם יַחְדָּו וּכְבֹאָם הָיָה מִתְרַחֵק וּפוֹרֵשׁ מֵהֶם מִיִּרְאָתוֹ אֶת־בְּנֵי הַמִּילָה	12 Perciocchè, avanti che certi fosser venuti d’appresso a Giacomo, egli mangiava co’ Gentili; ma, quando coloro furon venuti, si sottrasse, e si separò, temendo quei della circoncisione.
13 וַיְכַחֲשׁוּ עִמּוֹ גַּם־שְׁאָר הַיְּהוּדִים עַד כִּי־בַר־נַבָּא גַּם־הוּא נִדַּח אַחֲרֵי כַחֲשָׁם	13 E gli altri Giudei s’infingevano anch’essi con lui; talchè eziandio Barnaba era insieme trasportato per la loro simulazione.
14 אָכֵן בִּרְאוֹתִי אֵת אֲשֶׁר לֹא יִשְּׁרוּ לֶכֶת כַּאֲמִתָּהּ שֶׁל־הַבְּשׂוֹרָה אָמַרְתִּי אֶל־כֵּיפָא בִּפְנֵי־כֹל אִם־אַתָּה הַיְּהוּדִי תִּתְנַהֵג כְּנָכְרִי וְלֹא כִיהוּדִי לָמָּה תַכְרִיחַ אֶת־הַגּוֹיִם לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים	14 Ma, quando io vidi che non camminavano di piè diritto, secondo la verità dell’evangelo, io dissi a Pietro, in presenza di tutti: Se tu, essendo Giudeo, vivi alla gentile, e non alla giudaica, perchè costringi i Gentili a giudaizzare?
15 הֵן מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חַטָּאִים מִן־הַגּוֹיִם	15 Noi, di nascita Giudei, e non peccatori d’infra i Gentili,
16 וּמִדַּעְתֵּנוּ כִּי לֹא־יִצְדַּק אָדָם מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי אִם־בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם־אֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמַעַן נִצְדַּק מֵאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה כִּי מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק כָּל־בָּשָׂר	16 sapendo che l’uomo non è giustificato per le opere della legge, ma per la fede di Gesù Cristo, abbiamo ancora noi creduto in Cristo Gesù, acciocchè fossimo giustificati per la fede di Cristo, e non per le opere della legge; perciocchè niuna carne sarà giustificata per le opere della legge.
17 וְאִם בְּבַקְשֵׁנוּ לְהִצָּדֵק בַּמָּשִׁיחַ נִמָּצֵא גַם־אֲנַחְנוּ חַטָּאִים הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ מְשָׁרֵת הַחֵטְא חָלִילָה	17 Or se, cercando d’esser giustificati in Cristo, siam trovati ancor noi peccatori, è pur Cristo ministro del peccato? Così non sia.
18 כִּי אִם־אָשׁוּב וְאֶבְנֶה אֶת־מַה־שֶּׁסָּתַרְתִּי אֲנִי עֹשֶׂה אֶת־עַצְמִי פּשֵׁעַ	18 Perciocchè, se io edifico di nuovo le cose che ho distrutte, io costituisco me stesso trasgressore.
19 כִּי־מַתִּי אֲנִי לַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים	19 Poichè per una legge io son morto ad un’altra legge, acciocchè io viva a Dio.
20 עִם־הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאֵין־עוֹד אָנֹכִי הַחַי כִּי אִם־הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַבָּשָׂר אֶחְיֶה בֶּאֱמוּנַת בֶּן־אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי	20 Io son crocifisso con Cristo; e vivo, non più io, ma Cristo vive in me; e ciò che ora vivo nella carne, vivo nella fede del Figliuol di Dio, che mi ha amato, e ha dato sè stesso per me.
21 לֹא אֶמְאַס אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים כִּי אִלּוּ תִהְיֶה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה צְדָקָה הִנֵּה חִנָּם מֵת הַמָּשִׁיחַ	21 Io non annullo la grazia di Dio; perciocchè, se la giustizia è per la legge, Cristo dunque è morto in vano
22 בְּרַח־לְךָ מִתַּאֲוֺת הַנְּעוּרִים וּרְדֹף צֶדֶק וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם־כֹּל הַקֹּרְאִים אֶל־יְהוָֹה בְּלֵב טָהוֹר
23 וְתִרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת בְּאֵין מוּסָר בַּאֲשֶׁר תֵּדַע כִּי־אַךְ קְטָטָה מוֹלִידוֹת הֵנָּה
24 וְעֶבֶד הָאָדוֹן לֹא יִתְקוֹטָט אֶלָּא יְהִי־נוֹחַ לַכֹּל וּמֵבִין לְלַמֵּד וְסַבְלָן
25 וּמְיַסֵּר בִּנְמִיכוּת רוּחַ אֶת־הַמִּתְנַגְּדִים אוּלַי יִתֵּן הָאֱלֹהִים בִּלְבָבָם לָשׁוּב לְהַכָּרַת הָאֱמֶת
26 וְיֵעֹרוּ מִמּוֹקְשֵׁי הַשָּׂטָן אֲשֶׁר צָדָם בָּהֶם לִרְצוֹנוֹ