Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וְהִנְנוּ מוֹדִיעִים אֶתְכֶם אֶחָי אֶת־חֶסֶד אֱלֹהִים הַנִּתָּן בִּקְהִלּוֹת מַקְדּוֹנְיָא	1 Γνωρίζομεν δὲ ὑμῖν, ἀδελφοί, τὴν χάριν τοῦ θεοῦ τὴν δεδομένην ἐν ταῖς ἐκκλησίαις τῆς Μακεδονίας,
2 כִּי בְּרָב־נִסְיוֹן הַלַּחַץ רָבְתָה שִׂמְחָתָם וְדֹחַק רֵישָׁם הִרְבָּה לְהַרְאוֹת עשֶׁר נִדְבָתָם	2 ὅτι ἐν πολλῇ δοκιμῇ θλίψεως ἡ περισσεία τῆς χαρᾶς αὐτῶν καὶ ἡ κατὰ βάθους πτωχεία αὐτῶν ἐπερίσσευσεν εἰς τὸ πλοῦτος τῆς ἁπλότητος αὐτῶν·
3 כִּי מֵעִיד אָנֹכִי אֲשֶׁר לְפִי כֹחָם וְיוֹתֵר מִכֹּחָם הִתְנַדָּבוּ	3 ὅτι κατὰ δύναμιν, μαρτυρῶ, καὶ παρὰ δύναμιν, αὐθαίρετοι
4 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּרָב־תַּחֲנוּנִים לִהְיוֹת חֲבֵרֵינוּ בִּגְמִילוּת חַסְדָּם לְעֶזְרַת הַקְּדשִׁים	4 μετὰ πολλῆς παρακλήσεως δεόμενοι ἡμῶν τὴν χάριν καὶ τὴν κοινωνίαν τῆς διακονίας τῆς εἰς τοὺς ἁγίους,
5 וְלֹא כַּאֲשֶׁר הוֹחַלְנוּ כִּי אִם־אֶת־עַצְמָם נָתְנוּ בָרִאשׁוֹנָה לָאָדוֹן וְגַם־לָנוּ בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים	5 καὶ οὐ καθὼς ἠλπίσαμεν ἀλλ’ ἑαυτοὺς ἔδωκαν πρῶτον τῷ κυρίῳ καὶ ἡμῖν διὰ θελήματος θεοῦ
6 עַד כִּי־בִקַּשְׁנוּ מִן־טִיטוֹס כַּאֲשֶׁר הֵחֵל כֵּן גַּם־לִגְמוֹר בָּכֶם אֶת־גְּמִילוּת הַחֶסֶד הַזֹּאת	6 εἰς τὸ παρακαλέσαι ἡμᾶς Τίτον, ἵνα καθὼς προενήρξατο οὕτως καὶ ἐπιτελέσῃ εἰς ὑμᾶς καὶ τὴν χάριν ταύτην.
7 אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוֹתַרְתֶּם בַּכֹּל בֶּאֱמוּנָה וּבְדִבּוּר וּבְדַעַת וּבְכָל־זְרִיזוּת וּבְאַהֲבַתְכֶם אֹתָנוּ כֵּן גַּם־תּוֹתִירוּ בַּחֶסֶד הַזֶּה	7 Ἀλλ’ ὥσπερ ἐν παντὶ περισσεύετε, πίστει καὶ λόγῳ καὶ γνώσει καὶ πάσῃ σπουδῇ καὶ τῇ ἐξ ἡμῶν ἐν ὑμῖν ἀγάπῃ, ἵνα καὶ ἐν ταύτῃ τῇ χάριτι περισσεύητε.
8 וְאֵינֶנִּי אֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ צִוּוּי כִּי אִם־לִבְחֹן עַל־יְדֵי זְרִיזוּת אֲחֵרִים גַּם אֶת־אֲמִתֻּת אַהֲבַתְכֶם	8 Οὐ κατ’ ἐπιταγὴν λέγω ἀλλὰ διὰ τῆς ἑτέρων σπουδῆς καὶ τὸ τῆς ὑμετέρας ἀγάπης γνήσιον δοκιμάζων·
9 כִּי־יֹדְעִים אַתֶּם אֶת־חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי בִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ	9 γινώσκετε γὰρ τὴν χάριν τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, ὅτι δι’ ὑμᾶς ἐπτώχευσεν πλούσιος ὤν, ἵνα ὑμεῖς τῇ ἐκείνου πτωχείᾳ πλουτήσητε.
10 וַאֲחַוֶּה אֶת־דַּעְתִּי בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי־זֹאת לְהוֹעִיל לָכֶם אֲשֶׁר הִקְדַּמְתֶּם כְּבָר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה לֹא לַעֲשׂוֹת בִּלְבַד כִּי גַּם־לַחְפֹּץ	10 καὶ γνώμην ἐν τούτῳ δίδωμι· τοῦτο γὰρ ὑμῖν συμφέρει, οἵτινες οὐ μόνον τὸ ποιῆσαι ἀλλὰ καὶ τὸ θέλειν προενήρξασθε ἀπὸ πέρυσι·
11 וְעַתָּה גַּם־הַשְׁלִימוּ אֶת־הַמַּעֲשֶׂה לְמַעַן כַּאֲשֶׁר הִתְנַדַּבְתֶּם לַעֲשׂוֹת כֵּן גַּם־תִּגְמְרוּ כְּפִי יְכָלְתְּכֶם	11 νυνὶ δὲ καὶ τὸ ποιῆσαι ἐπιτελέσατε, ὅπως καθάπερ ἡ προθυμία τοῦ θέλειν, οὕτως καὶ τὸ ἐπιτελέσαι ἐκ τοῦ ἔχειν.
12 כִּי בְּהִמָּצֵא לְאִישׁ רוּחַ נְדִיבָה רְצוּיָה הִיא לְפִי מַה־שֶּׁיֶּשׁ לוֹ וְלֹא־לְפִי מַה־שֶּׁאֵין לוֹ	12 εἰ γὰρ ἡ προθυμία πρόκειται, καθὸ ἐὰν ἔχῃ εὐπρόσδεκτος, οὐ καθὸ οὐκ ἔχει.
13 כִּי לֹא לְמַעַן תִּהְיֶה רְוָחָה לַאֲחֵרִים וְלָכֶם צוּקָה כִּי אִם־בְּשִׁוּוּי יְמַלֵּא יִתְרְכֶם בָּעֵת הַזֹּאת אֶת־מַחְסוֹרָם	13 οὐ γὰρ ἵνα ἄλλοις ἄνεσις, ὑμῖν θλῖψις, ἀλλ’ ἐξ ἰσότητος·
14 לְמַעַן גַּם־יִתְרָם יִהְיֶה לְמַלֵּא מַחְסוֹרְכֶם כְּדֵי לְהַשְׁוֺת	14 ἐν τῷ νῦν καιρῷ τὸ ὑμῶν περίσσευμα εἰς τὸ ἐκείνων ὑστέρημα, ἵνα καὶ τὸ ἐκείνων περίσσευμα γένηται εἰς τὸ ὑμῶν ὑστέρημα, ὅπως γένηται ἰσότης,
15 כַּכָּתוּב לֹא הֶעְדִיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר	15 καθὼς γέγραπται· ὁ τὸ πολὺ οὐκ ἐπλεόνασεν, καὶ ὁ τὸ ὀλίγον οὐκ ἠλαττόνησεν.
16 וְתוֹדוֹת לֵאלֹהִים הַנּוֹתֵן גַּם־בְּלֵב טִיטוֹס לִשְׁקֹד עֲלֵיכֶם בִּשְׁקִידָה כָזֹאת	16 Χάρις δὲ τῷ θεῷ τῷ δόντι τὴν αὐτὴν σπουδὴν ὑπὲρ ὑμῶν ἐν τῇ καρδίᾳ Τίτου,
17 כִּי שָׁמַע לְבַקָּשָׁתֵנוּ וּבִשְׁקִידָתוֹ הַיְתֵרָה הָלַךְ אֲלֵיכֶם מֵרְצוֹן נַפְשׁוֹ	17 ὅτι τὴν μὲν παράκλησιν ἐδέξατο, σπουδαιότερος δὲ ὑπάρχων αὐθαίρετος ἐξῆλθεν πρὸς ὑμᾶς.
18 וְעִמּוֹ יַחְדָּו שָׁלַחְנוּ הָאָח אֲשֶׁר יָצָא שִׁבְחוֹ בַבְּשׂוֹרָה בְּכָל־הַקְּהִלּוֹת	18 συνεπέμψαμεν δὲ μετ’ αὐτοῦ τὸν ἀδελφὸν οὗ ὁ ἔπαινος ἐν τῷ εὐαγγελίῳ διὰ πασῶν τῶν ἐκκλησιῶν,
19 וּמִלְּבַד זֹאת גַּם־נִבְחָר הוּא מֵאֵת הַקְּהִלּוֹת לָלֶכֶת אִתָּנוּ לְהָבִיא הַחֶסֶד הַזֶּה הַגָּבוּי עַל־יָדֵינוּ לִכְבוֹד הָאָדוֹן וּלְאַמֵּץ לְבַבְכֶם	19 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ χειροτονηθεὶς ὑπὸ τῶν ἐκκλησιῶν συνέκδημος ἡμῶν σὺν τῇ χάριτι ταύτῃ τῇ διακονουμένῃ ὑφ’ ἡμῶν πρὸς τὴν [αὐτοῦ] τοῦ κυρίου δόξαν καὶ προθυμίαν ἡμῶν,
20 וְנִשָּׁמֵר בָּזֹאת שֶׁלֹּא יוֹצִיא אִישׁ עָלֵינוּ דִּבָּה רָעָה בְּשִׁפְעַת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת הַגְּבוּיָה עַל־יָדֵינוּ	20 στελλόμενοι τοῦτο, μή τις ἡμᾶς μωμήσηται ἐν τῇ ἁδρότητι ταύτῃ τῇ διακονουμένῃ ὑφ’ ἡμῶν·
21 כִּי־מַשְׁגִּיחִים אֲנַחְנוּ עַל־הַטּוֹב לֹא לִפְנֵי הָאָדוֹן לְבָד כִּי גַּם־לִפְנֵי הָאָדָם	21 προνοοῦμεν γὰρ καλὰ οὐ μόνον ἐνώπιον κυρίου ἀλλὰ καὶ ἐνώπιον ἀνθρώπων.
22 וַנִּשְׁלַח עִמָּהֶם אֶת־אָחִינוּ אֲשֶׁר בָּחַנּוּ אֶת־שְׁקִידָתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת בִּדְבָרִים הַרְבֵּה וְעַתָּה הוּא שָׁקוּד עוֹד יוֹתֵר בְּגֹדֶל בִּטְחוֹנוֹ עֲלֵיכֶם	22 συνεπέμψαμεν δὲ αὐτοῖς τὸν ἀδελφὸν ἡμῶν ὃν ἐδοκιμάσαμεν ἐν πολλοῖς πολλάκις σπουδαῖον ὄντα, νυνὶ δὲ πολὺ σπουδαιότερον πεποιθήσει πολλῇ τῇ εἰς ὑμᾶς.
23 אִם־לְטִיטוֹס הִנֵּה חֲבֵרִי הוּא וְעֹזְרִי בָכֶם וְאִם־לְאַחֵינוּ הִנֵּה שְׁלוּחֵי הַקְּהִלּוֹת הֵם וְתִפְאֶרֶת הַמָּשִׁיחַ	23 εἴτε ὑπὲρ Τίτου, κοινωνὸς ἐμὸς καὶ εἰς ὑμᾶς συνεργός· εἴτε ἀδελφοὶ ἡμῶν, ἀπόστολοι ἐκκλησιῶν, δόξα Χριστοῦ.
24 עַל־כֵּן הַרְאוּ וְהוֹכִיחוּ לָהֶם לִפְנֵי הַקְּהִלּוֹת אֶת־אַהֲבַתְכֶם וְאֶת־תְּהִלָּתֵנוּ עֲלֵיכֶם	24 τὴν οὖν ἔνδειξιν τῆς ἀγάπης ὑμῶν καὶ ἡμῶν καυχήσεως ὑπὲρ ὑμῶν εἰς αὐτοὺς ἐνδεικνύμενοι εἰς πρόσωπον τῶν ἐκκλησιῶν.